ההחלטה על העמדה לדין בפרשת ההתעללות בשדה תימן הכרחית. אין מדובר ברחמים כלפי מחבלים, אלא בהגנה על דמותנו כחברה וכצבא מוסריים.

אוכלוסייה שלמה מוחזקת כבת ערובה של אינטרסים צרים ומאבקים פוליטיים, שאינם משרתים לא את הישראלים ולא את הפלסטינים. על הקהילה הבינלאומית לשוב ולבחון את ההבדל המהותי בין עקירה כפויה לבין בחירה חופשית להגר.

לאחר שבעשורי שנות הקמתה הייתה זו הקהילה היהודית בארה"ב שסייעה להקמתה של מדינת ישראל, תורה וחובתה של מדינת ישראל להיות שותפה לקהילה בארה"ב בהתמודדות עם אתגריה ההולכים וגדלים

גידול חד באוכלוסייה הפלסטינית בירדן עלול לערער את יציבות המשטר במדינה. במציאות כזו טנק איראני יוכל לצאת מטהראן ולנסוע כל הדרך לגבולה המזרחי של ישראל.

העולם עומד בפני התפרצות מחודשת של שנאה גלויה שמציגה את היהודים ואת ישראל כאויבי האנושות. השנה נרשם זינוק של 340% במקרים אלו, וכשהדגל כה אדום וברור – המדינה חייבת לפעול

בהינתן מלחמת התרבות הישראלית מה שנדרש הוא "שביתת נשק" עד לאחר הבחירות הבאות לכנסת. הוצאת "המשפט" מזירת המאבק היא הכרח אסטרטגי.

נבחרי הציבור שצריכים לשמש דוגמה עצמית לציות לחוק שהם מחוקקים ומופקדים על אכיפתו, עושים אותו פלסתר. אז מה הפלא שהמספרים מראים עליה בפשיעה כמעט בכל הפרמטרים?

העובדה שאין כללי משחק משוריינים, שלא ניתן לשנותם ברוב רגיל, מערערת את הביטחון של רבים בארץ בעתיד משותף. התניית שינויים משטריים בהסכמה רחבה תפרוס רשת ביטחון בעבור כולנו.

ההצעה של השרים לוין וסער אינה חפה מבעיות, אך היא ראויה להתייחסות רצינית, ומראה שהקואליציה מוותרת על הכוחניות שאפיינה את הצעותיה עד כה ומחפשת פתרונות מאזנים. זוהי הרוח הנכונה שעשויה לייצב את הדמוקרטיה הישראלית.