האם הסכם ישראלי־פלסטיני הוא עניין לנאיבים בלבד? הכל חייב להתחיל במנהיגות אמיצה משני הצדדים, שתשכיל להמס את חומות העוינות וליצור שינוי אידיאולוגי בציבור הרחב

האם יתכן כי פסיקת בג"ץ תזכה לשבחים מצד חרדים ומצד ליבראלים כאחד? חוכמת השיפוט של חנן מלצר וחבריו אפשרה זאת השבוע. הדיון עסק בשאלה האם יש לאפשר לחרדים, כשמינית מהאוכלוסייה, ללמוד בהפרדה מגדרית באקדמיה. השאלה הנקודתית חשובה מעבר לגבולותיה משום שפסק הדין מסרטט מתאר של כללי ההתנהגות הראויים במרחב הציבורי המשותף שאותו חולקים כלל הישראלים עם החרדים, המתפקדים כ"תרבות שכנגד"…

המשפט והפוליטיקה בישראל נמצאים זה מכבר במגמת התנגשות חזיתית. הרשות השופטת מבקשת לרסן את פעולת הרשויות האחרות, המבצעת והמחוקקת, מתוך אחריותה לשמירה על שלטון החוק. מנגד, הרשויות האחרות מבקשות להשתחרר מהרסן, בטענה שהן נבחרות וייצוגיות ולכן מבטאות את רצון העם בדרך דמוקרטית. פסיקת בג"ץ מאתמול היא ציון דרך נוסף, דרמטי במיוחד, במאבק בין הרשויות. הנושא הקונקרטי שנדון הוא בגדר אורווה…

במהלך חודש מאי 2021 התמודדה ישראל עם עימות אלים בשתי חזיתות עיקריות שהמשותף להן הוא ההקשר הרחב של יחסי יהודים וערבים במרחב הישראלי-פלשתיני: החזית האחת – מול ארגון חמאס בעזה, שירה יותר מארבעת אלפים רקטות על ערים בישראל. החזית השנייה – אירועים אלימים מסוגים שונים בתוך ישראל (כולל במזרח ירושלים), שכללו הפגנות, התפרעויות, שריפת רכוש, השלכת בקבוקי תבערה ואבנים, התנגחות…

במהלך השנה האחרונה התמודדנו, כמדינה וכחברה, עם אתגרים רבים, ביניהם מגיפת הקורונה העולמית ומספר מערכות בחירות. נייר זה בחן את השפעתם של אתגרים אלו על תופעת הקיטוב, ובפרט על שלושה שסעים מרכזיים – פוליטי, דתי וכלכלי. ומצא כי בשלושתם הקיטוב בין קבוצות שונות בחברה העמיק.

"כבודו" מכונה בית המשפט; "כבודו" מכונה גם נשיא המדינה. חדשות היום נעות על הציר שבין שני בעלי הדרת הכבוד הללו: בית המשפט, שבו מתנהל משפט ראש הממשלה, ובית הנשיא, שבו מתנהל הדיון על הענקת המנדט להרכבת הממשלה הבאה. אסור לקשור בין שני ההליכים: ההליך המשפטי אמור להתנהל בצורה מקצועית ועניינית, כך שזהות הנאשם לא תשפיע כהוא זה, לא לקולא ולא…

את הבחירות שהסתיימו זה עתה בישראל, כמו כל מערכת בחירות, אפשר לבחון ברמה הטקטית, קצרת הטווח, וברמה של בחינת מגמות ארוכות טווח. ברמה הטקטית, הבחירות לא הובילו לניצחון חד משמעי של אף אחד מהמחנות הפוליטיים. מצב זה עלול להוביל את ישראל לבחירות חמישיות, ולחילופין להקמה של ממשלה שאינה קוהרנטית מבחינה אידאולוגית, שסיכוייה להחזיק מעמד לאורך זמן אינם נראים גדולים. בשורה…

הלכידות הישראלית נפרמת והולכת. בעבר, בזמן משברים קיומיים כגון מלחמות והתקפות טרור, ידעו הישראלים לתפקד יחדיו מתוך סולידאריות שהתגברה על מחלוקות עומק. מגיפת הקורונה, שהפילה קורבנות רבים מאלו שנפלו בכל אחת ממלחמות ישראל, לא הפעילה את אינסטינקט האחדות הישראלי; אדרבא היא חידדה את המפריד ביננו. התפרקות ה"אנחנו" הישראלי מומחשת במערכת הבחירות הנוכחית. ריבוי הרשימות שייכנסו לכנסת הבאה - תיבת הפתקים…

שני נושאים קיומיים לא נמצאים על סדר יומה של מערכת הבחירות בישראל. את משבר האקלים מפקיד הבוחר הישראלי בידי מנהיגים זרים ואת הסכנות בהיעדר שלום עם הפלסטינים הוא מניח למנהיגיו לטאטא