פרופ' ראובן חזן הוא פרופסור במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית בירושלים ובעבר שימש כראש המחלקה. פרופ' חזן הוא הראשון לכהן בקתדרה לדמוקרטיה ופוליטיקה בישראל. הוא מלמד על ממשל ופוליטיקה בישראל בפרט ועל פוליטיקה השוואתית ככלל כבר כמעט שלושים שנה, הן באוניברסיטה העברית והן באוניברסיטאות בארה"ב כמו קולומביה, הרווארד, וייל. מחקריו מתמקדים ביחסי הגומלין בין אבני היסוד של הפוליטיקה ההשוואתית: בחירות ושיטות בחירות, מפלגות פוליטיות ומערכות מפלגתיות, וחקר בתי מחוקקים. הוא משמש כחבר בוועדת העורכים של מספר כתבי עת בינלאומיים מרכזיים, כגון: Party Politics ,Journal of Legislative Studies, ו- International Political Science Review (2011-2020), והיה חבר בוועד המנהל של ה-ECPR (הקונסורציום האירופי למחקר פוליטי שמאגד כ-350 אוניברסיטאות, בין 2014-2020). בין פרסומיו האחרונים פרופ' חזן הוא העורך הראשי של ה-Oxford Handbook לפוליטיקה ולחברה בישראל, וכתב ספר יסוד על פוליטיקה וממשל בישראל. הוא כיהן בוועדות לרפורמה פוליטית שמונו בישראל ובמדינות אחרות, הוא ייעץ למפלגות פוליטיות בישראל וליושב ראש הכנסת, עבד כעמית מחקר בכיר במכוני המחקר המובילים בישראל, והניתוחים שלו על ההתפתחויות בפוליטיקה הישראלית מופיעים לעתים קרובות בכלי תקשורת ברחבי העולם (כגון הניו יורק טיימס ו-CNN).  

עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי, חבר בהנהלת פרויקט החוקה הרזה. מגשר ומרצה. כיהן כשופט בתי משפט השלום במחוז הדרום. שימש כעוזר משפטי למשנה לנשיא אליהו מצא בבית המשפט העליון, וכמתמחה של המשנה לנשיא שלמה לוין. שימש כמרכז עבודת הצוות המקצועי של ועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפול הרשויות במפוני ההתנתקות, וכעוזר ראשי ליו"ר הוועדה, השופט מצא. עוד שימש כמנהל תחום בכיר (המשפט המינהלי) בסניגוריה הציבורית הארצית; כפרקליט במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה; כמנהל המקצועי של מערך הקליניקות המשפטיות באוניברסיטת תל אביב; וכדירקטור במכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין. עבד גם כעורך דין עצמאי. פרסם מספר מאמרים בתחום הממשק שבין המשפט הציבורי למשפט הפלילי, והיה מעורכיו הראשיים של "ספר אליהו מצא". רס"ן במילואים בסניגוריה הצבאית הראשית.

עיתונאי תחקירים, הפרשן המשפטי של עיתון "מקור ראשון", ועורך דין המתמחה בליטיגציה מסחרית ואזרחית במשרד "שלם כרם". בעל תואר ראשון במשפטים, תואר ראשון בחינוך, ותואר שני ושלישי בפילוסופיה יהודית.

משפטן. שימש כיועץ המשפטי לכנסת וכמזכיר הכנסת. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב ומוסמך מדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית.

פרופסור למשפטים המתמחה במשפט בינלאומי, משפט חוקתי, זכויות אדם והגירה, וכיהנה כדיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן וכמשנה לנשיא האוניברסיטה. הייתה חברה במספר ועדות ציבוריות, כולל הוועדה למינוי משנה ליועץ המשפטי לממשלה, הועדה להכנת חוק אזרחות, ועדת רובינשטיין לבחינת מדיניות הגירה למדינת ישראל, ועדת נאמן להשלמת ניסוח חוקה לישראל. החל משנת 2015 ועד 2021 כיהנה כיו"ר הועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה (ות"ת). כיו"ר ות"ת הובילה פרופ' זילברשץ את היגוי ויישום התוכנית השש שנתית של ההשכלה הגבוהה בישראל. פרופ' זילברשץ מכהנת החל משנת 2022 כחברת הבורד הבינלאומי של מכון ויצמן למדע והחל משנת 2023 כיו"ר האקדמי של ישיבה יוניברסיטי בישראל.

פרופסור מן המניין וראש קתדרת אדוארד סילבר לפרוצדורה אזרחית. פרופ' וינשל היתה סגנית דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית עד 2021 וחברת האקדמיה הצעירה הישראלית למדעים. היא חוקרת תחום המשפט האמפירי בישראל ומנהלת־מייסדת לשעבר של מחלקת המחקר של הרשות השופטת

עמית בכיר וראש המחקר במכון תכלית למדיניות ישראלית. בעל תואר דוקטור (.D.J.S) במשפטים מאוניברסיטת Duke, תואר ראשון במשפטים ושני במינהל עסקים מהאוניברסיטה העברית ותואר שני במשפטים מ-University American בוושינגטון, אליה הגיע כזוכה מלגת קרן Fulbright. בנוסף לתפקידו במכון תכלית, ד״ר גיל משמש כחוקר במרכז פדרמן לחקר הסייבר באוניברסיטה העברית, מרצה מן החוץ בביה״ס רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן וחוקר אורח בתוכנית לחדשנות באוניברסיטת Duke. תחומי המחקר שלו כוללים משפט חוקתי ומנהלי, תיאוריה של הפרדת רשויות ומשפט וטכנולוגיה. בשנת 2023 שימש כיועץ מיוחד לצוות ניהול המשא ומתן על הרפורמה המשפטית מטעם בית הנשיא.

כיהן בתפקידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה ומזכיר הממשלה והשתתף במשאים ומתנים לשלום עם כל שכנינו. לאחר פרישתו לגמלאות מונה לפרופסור חבר במסלול הנלווה של המחלקה למדע המדינה ובית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל באוניברסיטה העברית. כיהן ומכהן כיו"ר וחבר בכמה גופים ציבוריים, למשל, הוועדה הציבורית בנושא יתומי מערכת הביטחון, המועצה למאבק בגזענות במשרד המשפטים, ועדת הסניגוריה הציבורית, וארגוני מגזר שלישי, למשל, המועצה לשימור אתרים, עמותת קו משווה – פיתוח מנהיגות תעסוקתית בחברה הערבית בישראל ועיגול לטובה.

כיהנה עד לאחרונה כיועצת המשפטית לנשיא המדינה ומנהלת הלשכה המשפטית, מחלקת החנינות ומחלקת פניות ציבור וקשרי קהילה בבית הנשיא. במסגרת תפקידה, ליוותה, בין היתר את המו"מ שהתנהל בחסות הנשיא בשנה האחרונה על הרפורמה המשפטית. קודם לכן, עבדה כפרקליטה בכירה במחלקת הבג"צים ולפני כן כפרקליטה במחוז ירושלים. היתה מרצה מן החוץ בפקולטה למשפטים, באונ' העברית. בעלת תואר ראשון במשפטים ותארים שניים במשפטים וכן בקרימינולוגיה (בהצטיינות), ובוגרת בית ספר מנדל למנהיגות חברתית וחינוכית. עוסקת בין היתר, בתהליכי דיאלוג בין קבוצות בחברה הישראלית, במסגרת בית הנשיא ובמגזר השלישי.

אריאל בנדור הוא פרופסור מן המניין ומופקד הקתדרה למחקר משפטי ע"ש פרנק צ'רץ' בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן. הוא מכהן, בין היתר, כחבר מועצת הנאמנים וועדת המינויים של האוניברסיטה וכמנהל האקדמי של מערך הקליניקות המשפטיות, כראש פרסומי הספרים וכיו"ר ועדת האתיקה של הפקולטה למשפטים. שימש כדיקן בית-הספר ללימודים מתקדמים וכיו"ר ועדת מכונים ומרכזים של האוניברסיטה. לפני הצטרפותו לאוניברסיטת בר-אילן ב-2008 נמנה עם מייסדי הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת חיפה, שבה שימש, בין היתר, כדיקן הפקולטה למשפטים וכדיקן הסטודנטים. היה פרופסור או חוקר אורח בבתי-הספר למשפטים של אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת מרילנד, אוסגוד הול (אוניברסיטת יורק בטורונטו), ואוניברסיטת סיינה. כיהן כיושב-ראש העמותה למשפט ציבורי בישראל. תחומי המחקר וההוראה המרכזיים שלו הם משפט חוקתי, משפט מינהלי, ותחומי ההשקה בין משפט ציבורי לתחומים אחרים. הנחה תלמידים ותלמידות רבים לתואר שלישי, מתוכם 23 כבר זכו בתואר ד"ר. כתב שני ספרים, ערך ארבעה ספרים נוספים ואת כתבי העת משפטים ומשפט וממשל, שימש כעורך הראשי של הוצאת הספרים של אוניברסיטת חיפה, ופרסם כ-100 מאמרים בכתבי עת ובספרים משפטיים בארץ ובעולם. ב-2019 זכה בפרס גורני למשפט ציבורי. פרופ' בנדור יוביל מטעם המכון את הניסיונות לגבש מתווה מוסכם להסדרת היחסים בין הרשויות.

פרופ' יהונתן גבעתי מצטרף למכון וישמש כעמית בכיר. גבעתי סיים לימודי תואר שלישי במשפטים ובכלכלה באוניברסיטת Harvard ומשמש כפרופסור למשפטים באוניברסיטה העברית. הוא המנהל המייסד של מרכז אומן-פישר למשפט, כלכלה ומדיניות ציבורית וחבר במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית. פרופ' גבעתי יעמוד בראש פרויקט "מדד ישראל-תפוצות" של המכון.

ד"ר חיים זיכרמן הינו מרצה בכיר למשפטים בקריה האקדמית אונו, מומחה למשפט חוקתי ולדיני קניין, ועוסק אף במחקר החברה החרדית. ספרו "שחור, כחול-לבן" (הוצאת ידיעות ספרים, 2014) הינו מורה נבוכים רחב יריעה בכל הנוגע להבנת החברה החרדית בישראל. עד לשנה האחרונה ניהל זיכרמן את הקמפוסים החרדיים של הקריה האקדמית אונו, בהם לומדים אלפי סטודנטים וסטודנטיות. בשנים האחרונות ריכז זיכרמן את פיתוח וניהול קורס "זהות ישראלית – חיים מתוך מחלוקת" שמיועד לכלל הסטודנטים הלומדים לתואר ראשון בישראל.

ד"ר שוקי פרידמן הוא מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי וחבר סגל בפקולטה למשפטים במרכז האקדמי פרס. שימש מזכיר ועדת לוקר לבחינת תקציב הביטחון, יו“ר ועדת הסנקציות נגד איראן בישראל וראש תחום משפט בינלאומי במשרד ראש הממשלה. תחומי מומחיות: יחסי דת ומדינה, תהליכי הדתה, יחסי חילונים־דתיים־חרדים, תעסוקת חרדים, תקציב הביטחון, המשפט המוסלמי, המשפט הבינלאומי, BDS.

פרופ' שטרן הוא נשיא המכון למדיניות העם היהודי ופרופ' מן המניין בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. בוגר ישיבת ההסדר 'כרם ביבנה' (1973-1978); בעל תואר במשפטים (בהצטיינות יתירה) מאוניברסיטת בר-אילן (1982) ותואר שלישי מאוניברסיטת Harvard בתחום המשפט העסקי (1986). שטרן כיהן כדיקן הפקולטה למשפטים בבר-אילן (1994-1998) וכעמית בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה (1989-2000) ובמשך עשור היה סגן נשיא למחקר במכון זה. תחומי התמחותו הם משפט מסחרי (תאגידים, רכישת ומימון חברות, משטר ומבנה) ומשפט ציבורי (חוקה, דת ומדינה, זכויות אדם, משפט והלכה). מרצה ומתארח באוניברסיטאות בחו"ל (ובהן Harvard, Columbia, Brandeis, Princeton) וכיהן כ-Distinguished University Professor באוניברסיטה הגדולה באוסטרליה – Monash  (2009-2011). שטרן שימש כיועץ לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת בנושא חוקה; השתתף בוועדות ובגופים ציבוריים ובהם וועדת החקירה הממלכתית לבדיקת טיפול המדינה במפונים מגוש קטיף (2009); יו"ר וועדת המקצוע ללימוד האזרחות במדינת ישראל (2009 -2011); חבר-מייסד של 'פורום תקנה' למניעת הטרדות מיניות בציבור הדתי; הוועדה הממשלתית לקידום השוויון בנטל (2012); הוועדה להסדרת המשילות בהשכלה הגבוהה (2014). שירת כדירקטור בחברות שונות, ובהן, כיום, בנק לאומי. שטרן זכה בפרס צלטנר לחוקר בכיר בגין מחקר משפטי מצטיין (2009) ובפרס גורני לפעילות יוצאת דופן בתחום המשפט הציבורי (2012). פרופ' שטרן כתב וערך מעל עשרים ספרים; חיבר מעל חמישים מאמרים מחקריים בחמש שפות; עורך משותף (עם פרופ' שגיא) של כתב העת "תרבות דמוקרטית" (19 כרכים עד כה); מפרסם בקביעות מסות ומאמרים בעיתונות הישראלית והבינלאומית ומתראיין לכלי תקשורת בארץ ובעולם בנושאים של משפט וחברה, דת ומדינה, יהדות ודמוקרטיה, זהות יהודית ותרבות ישראלית. יליד אנגליה (1955), נשוי לד"ר קרן פרידמן-שטרן, אב לשמונה ילדים.