לפני ימים אחדים הניח ח"כ ניסן סלומינסקי על שולחן הכנסת הצעה לתיקון חוק יסודות המשפט שמטרתה לחזק את מעמדו של המשפט העברי בפעילותם של בתי המשפט בישראל. על פניו עניין ראוי ביותר, שאנו תומכים בו בכל לב. המשפט העברי יכול להוות סממן חשוב במתן תוכן ערכי ליהדותה של מדינת ישראל. ואולם, קריאת פרטי ההצעה הנוכחית – כמה מאכזב – מדגימה…

פרופ' יחזקאל דרור מסה זו, מנתחת לעומק את מסמך הרמטכ"ל "אסטרטגיית צה"ל". המסה נכתבה מתוך פרספקטיבה מדינית- ביטחונית, יהודית – ישראלית. והיא מרחיבה את היריעה מעבר להיבטים הצבאיים וכוללת גם התייחסויות להקשר היהודי של הדיון   לקריאת המסמך המלא: מבט יהודי ישראלי על ביטחון ומדינאות: הרהורים בעקבות מסמך הרמטכ"ל "אסטרטגיית צה"ל"- פרופסור יחזקאל דרור   לקריאת המסמך: אסטרטגיית צה"ל (שעליו…

בשבוע האחרון הודיעה המדינה כי ההקצאה הזעירה שהובטחה לארגונים העוסקים ב'התחדשות יהודית' – כבשת רש אנורקטית – "מוקפאת בשלב זה". בזמן שמאות מיליונים המיועדים לקידום "תרבות יהודית" מוקצים בעיקר לארגונים אורתודוקסיים, המדינה מתנערת מתקצוב ארגונים שמעוניינים להנגיש תרבות יהודית לחברה הישראלית, ברוח ציונית של כלל ישראל. ידיעה זו, בשפה יבשושית וטכנית, מבטאת העדפה סקטוריאלית לקידום תפיסה אחת של "יהדות", זו…

למי שייכת חברת מגה? איזה אינטרס היא אמורה לשרת? התשובה השכיחה לשאלות אלו היא אחת: בעלי המניות. ההנחה היא שמאחר והחברה עסקית היא פרי יוזמתם של בעלי המניות וכיוון שהם מממנים אותה תוך נטילת סיכונים, החברה "שלהם". בעלי המניות נתפסים כבעלים של החברה, ואילו כל שאר המעורבים בחייה – עובדים, נושים, ספקים, צרכנים ואחרים – חיצוניים לה. תפיסה זו היא…

יש מילה בעברית שאיננה ניתנת לתרגום לשפות אחרות: "ממלכתיות". הקושי בתרגום מלמד לא רק על חמקמקות המשמעות של המונח, אלא גם על היותו מאפיין ייחודי של החברה הישראלית. בן-גוריון, הארכיטקט הגאוני של תקומת ישראל, טבע את המונח והפך אותו לדגל המבטא את השאיפה לנטוע תודעת מדינה ריבונית בעם שהיה מפוזר ומפורד בין העמים. הממלכתיות, כפי שמסביר ניר קידר, נועדה להעצים…

מסמך זה מציג ומנתח את המאפיינים החברתיים, הזהותיים, והפוליטיים של האוכלוסייה הישראלית תוך התמקדות עיקרית ביהודים. אנו משרטטים את קווי ההתפתחות של מאפיינים אלו לאורך שנות קיומה של המדינה, אבל עם דגש מיוחד על עשרים וחמש השנים האחרונות. אף כי כל אחד ממאפיינים אלו עומד בפני עצמו, הרי ככל שהניתוח שלנו מתקדם הוא מקשר את התכונה הנידונה עם תכונות שנבחנו…

שוב חוזר הניגון, והוא צורם, מאכזב ומביש. חוק שירות ביטחון, שמכוחו מתגייסים בנינו ובנותינו להגנת המדינה בגופם, תוקן שוב השבוע בכנסת ישראל, לרגל חילופים בהרכב הקואליציוני. התיקון הנוכחי, על פי דרישת החרדים, הוא מפנה אחרון בעלילה סבוכה ומופרכת של הוראות בדבר הגיוס לצה"ל. גיוס החרדים לצה"ל הוא לא רק ראוי אלא גם בר ביצוע, ללא מאבק תרבותי ודתי, ובלבד שהמערכת…

מסורת היהדות מכירה באפשרות של מי שאיננו יהודי להפוך ליהודי. בכך מובהר כי ה"יהדות" איננה רואה עצמה כגזע אלא כקבוצת זהות. ואולם, מהו התהליך שבאמצעותו ניתן להפוך ליהודי? מי מנהל אותו ומכוח איזו סמכות? מהו קנה המידה שעל פיו ניתן לממש רצון להמיר זהות אחרת בזהות יהודית? התשובות לשאלות אלו נתונות במחלוקת עמוקה בתוך ישראל ומחוצה לה. המסגור המקובל של…

המאמר התפרסם לראשונה במקור ראשון בערב יום הכיפורים יתכנס רוב רובו של העם בבתי הכנסת ויאמר, שלוש פעמים רצופות, את המילים העתיקות, הסתומות: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים". מה פירוש עניין זה? האם הוא נוגע לחיינו או שמדובר בנוסח ישן, אנכרוניסטי, שנאמר מתוך שמרנות גרידא? ובכלל, מיהם העבריינים?…