האינטרס הברור של יאיר לפיד ומפלגתו הוא להשלים את המהלך החקיקתי מיד. הציבור הרחב דורש חוק גיוס מבלי שיתעניין במיוחד בפרטיו. העברה מיידית של החוק תאפשר ללפיד להציג הישג היסטורי שיוצר שינוי פרדיגמה ביחסי חרדים והחברה הישראלית. בכך תמומש הבטחת הבחירות המרכזית של ״יש עתיד״. בנוסף, בחסות חוק הגיוס יהיה קל יותר לעמעם את הפגיעה הלא פשוטה שיוצר תקציב המדינה…

בכנסת הקודמת נחקק חוק הקובע כי לשם מתן תוקף מחייב להסכם שלום עם הפלסטינים שיכיל ויתור על שטח בריבונות המדינה יש לקיים משאל עם. בכנסת הנוכחית נשמעת דרישה לשדרג חוק זה למדרגת חוק יסוד. הכוונה, ככל הנראה, היא לחסן את החוק מפני ביקורת שיפוטית ומפני האפשרות שיבוטל על ידי רוב כלשהו בכנסת. הדעת נותנת שבעתיד יהיה מי שיבקש לקבוע בחוק…

ברחוב החרדי מתחולל מאבק שליטה בין קבוצת רוב, מתונה, לקבוצת מיעוט, קנאית. אף שהמאבק הוא פנים-חרדי, תוצאותיו קריטיות לכולנו: לכלכלת ישראל, לאחדותה של החברה ולחוסן הלאומי. על מה המחלוקת? הרוב החרדי שואף לחיות על פי המודל הקלאסי של יששכר וזבולון: שליש מהקהילה, "יששכר", בעלי הנטיות האינטלקטואליות והרוחניות, יקדישו חייהם ללימוד תורה. שני השלישים הנותרים, "זבולון", ילמדו תורה עד למועד נישואיהם…

נטשה היא אחת משליש מיליון עולים מברית המועצות לשעבר, שאינם מוכרים בישראל כיהודים ("חסרי דת"). רובם, אגב, "מזרע ישראל": בני משפחות של יהודים או נשואים ליהודים (כמו רות המואבייה). מדינת ישראל הייתה אמורה לאפשר להם להתקבל כרות: להתגייר ולהיטמע. אלא שהעובדות מלמדות שאת בית לחם המקראית מחליפה חלם או שמא סדום הישראלית. חלם – כיצד? דו"ח מבקר המדינה, שפורסם אתמול,…

אף ששולחננו הלאומי עמוס סוגיות עומק המשוועות לפתרון, עיקר תשומת הלב של הנושאים ונותנים לקראת הקמת הממשלה נתונה לנושא אחד: החרדים. הכותרות עוסקות בצד הפוליטי – האם הקואליציה תכלול את המפלגות החרדיות, אם לאו. אך יהא אשר יהא הרכב הממשלה, השאלה המהותית דורשת הכרעה: מהי הדרך הראויה לטיפול בשאלת גיוס החרדים? האתגר ענק: רוב הגברים החרדים דוחים את גיוסם על…

לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר. מקור התקווה הוא ההרכב האנושי של הכנסת הבאה שתכלול קבוצה גדולה של נשים ואנשים איכותיים, רובם חדשים בפוליטיקה, ששפת השילוב בין יהדות ודמוקרטיה טבעית להם, חיונית להם והיא המניע המרכזי לפעילותם הציבורית. אין מדובר…

קריאה לסרבנות מופיעה בצורות מגוונות: יש המבקשים לסכל מימושן של החלטות לאומיות, שהתקבלו בדרך דמוקרטית, לפיכך הם קוראים למרי אזרחי המוני או לסרבנות של אלו שאמורים לממש את ההחלטה הלאומית – כגון טייסי חיל אוויר שנדרשים שלא להפציץ באיראן. קריאות מופקרות אלו מהוות סכנה מוסרית ואיום מעשי על קיומנו. זוהי שבירת כלים דמוקרטית שמחייבת תגובה חמורה. בשונה מאלו, יש הנמנעים…

הרב שלמה אבינר, מחשובי הרבנים של הציונות הדתית, קובע כי אסור לנשים להיבחר לכנסת משום גדרי צניעות. החשיפה ברבים, הכרוכה בתפקיד פוליטי, מנוגדת, לדעתו, לתפיסה היהודית של "כל כבודה בת מלך פנימה". לכאורה, ניתן לקטלג את אמירת הרב כ"הזויה", תלושה מהמציאות הישראלית. הנה נשים דתיות מתמודדות בכמה וכמה מפלגות, דתיות ולא דתיות. אין לחשוש שמי מהן תסיר את מועמדותה בגלל…

הורידו את המאמר המלא, שהתפרסם בכתב העת עורך הדין, גיליון אוקטובר 2012