יש מנעד של דרכי התנהלות אפשריות שבהן המרכז הישראלי יכול להפעיל את כוחו, בלי שיגרום נזק קולוסאלי לעתיד הישראלי

הסערה סביב "חוק יסוד: לימוד תורה" עסקה במחלוקת טקטית על העיתוי. אבל חובה להתעכב על השאלה האסטרטגית שנוגעת לדמותה ולצביונה של ישראל

הזעזוע שחוותה מדינת ישראל בחודשים האחרונים חרץ בה בקיעים עמוקים. גם אם הממשלה תחזור בה מכוונותיה, מה שהיה כבר לא יהיה

לרגל 100 שנה להולדתו של אחד המדינאים הבולטים שהיו לנו, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר כותב כיצד לדעתו היה שמעון פרס נחלץ מהפלונטר סביב הנורמליצזיה עם סעודיה

חוסר האמון הכריע: מחד מי שלא הבינו את מגבלות הכוח, ומאידך אלה שדקלמו שטות אינטלקטואלית כמו "אין חצי דמוקרטיה". כך כשל הניסיון לפשרה

בניגוד לעמים אחרים, לנו אין את האפשרות לצאת ממלחמת אזרחים מחוזקים. להפך, אם חלילה תתחולל, היא תהווה לא פחות מאיום קיומי

נשיא המכון למדיניות העם היהודי והמשנה ליועמ"ש לשעבר מציעים מתווה פשרה שיסדיר את עילת הסבירות באופן שלא יפגע ביסודותיה הדמוקרטיים של ישראל

פעולות ממשלת הימין מעצימות את הדילמה של מנסחי הערכת המצב הלאומית. בקרוב גם הזהירים שבהם ייאלצו להבהיר בקול צלול כי מדיניות הממשלה מביאה לנזקים ניכרים בכל המרכיבים המונחים ביסוד עוצמתה הלאומית של ישראל

איש לא האשים את מנהיגי גרמניה, צרפת או מדינות נאט”ו אחרות שביקרו בסין בבגידה בארה”ב. אין סיבה לחשוד בכך גם בישראל.