הזעזוע שחוותה מדינת ישראל בחודשים האחרונים חרץ בה בקיעים עמוקים. גם אם הממשלה תחזור בה מכוונותיה, מה שהיה כבר לא יהיה

לרגל 100 שנה להולדתו של אחד המדינאים הבולטים שהיו לנו, מנכ"ל משרד החוץ לשעבר כותב כיצד לדעתו היה שמעון פרס נחלץ מהפלונטר סביב הנורמליצזיה עם סעודיה

חוסר האמון הכריע: מחד מי שלא הבינו את מגבלות הכוח, ומאידך אלה שדקלמו שטות אינטלקטואלית כמו "אין חצי דמוקרטיה". כך כשל הניסיון לפשרה

בניגוד לעמים אחרים, לנו אין את האפשרות לצאת ממלחמת אזרחים מחוזקים. להפך, אם חלילה תתחולל, היא תהווה לא פחות מאיום קיומי

נשיא המכון למדיניות העם היהודי והמשנה ליועמ"ש לשעבר מציעים מתווה פשרה שיסדיר את עילת הסבירות באופן שלא יפגע ביסודותיה הדמוקרטיים של ישראל

פעולות ממשלת הימין מעצימות את הדילמה של מנסחי הערכת המצב הלאומית. בקרוב גם הזהירים שבהם ייאלצו להבהיר בקול צלול כי מדיניות הממשלה מביאה לנזקים ניכרים בכל המרכיבים המונחים ביסוד עוצמתה הלאומית של ישראל

איש לא האשים את מנהיגי גרמניה, צרפת או מדינות נאט”ו אחרות שביקרו בסין בבגידה בארה”ב. אין סיבה לחשוד בכך גם בישראל.

הצלחת מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" השבוע מתקשרת היטב לאזהרות הקהילה היהודית במדינה על האנטישמיות המבעבעת מתחת לפני השטח

גם אם הקואליציה והאופוזיציה היו מגיעות להסכמות, לשיחות בבית הנשיא לא היה שום סיכוי לרפא את השבר. כדי להבין מדוע, צריך לצלול לעולם הפסיכולוגיה החברתית