מדיניות הקליטה בישראל מותאמת בעיקר לעולים מארצות מצוקה. התרוקנות הקהילות היהודיות במערב אירופה העשירה יכולה להיתרגם לגל עלייה מחזק ומשגשג – אם תגובש מדיניות הולמת.

דרושה גישה חדשה לקשר בין ישראל לבין יהדות התפוצות: לא עוד מערכת יחסים תועלתנית, אלא גישה של הקשבה, שותפות ואחווה - במיוחד מול המציאות המורכבת של יהודים ברחבי העולם.

כל עוד אירופה תסתפק בגינויים והצהרות סולידריות, מבלי להכיר באנטישמיות אלימה כטרור ולפעול נגדה בהתאם, היא תמשיך להיכשל בהגנה על ערכיה ועל ביטחון הקהילות היהודיות בשטחה

סידני היא קריאת השכמה לירושלים: האנטישמיות היא לא רק איום על יהודים תמימים בחו"ל, אלא גם איום קיומי על מדינת ישראל, ששיאו עוד לפנינו.

השלכות החוק שמציע ח"כ ביסמוט דרמטיות הרבה יותר מ"רק" הגברת העומס על המשרתים. המשך הכניעה למפלגות החרדיות יעמיד בספק את עתידה של ישראל.

בקשת החנינה של רה"מ, במתכונתה הנוכחית, היא בלתי אפשרית מבחינה משפטית ועלולה להבעיר את השטח, אך היא פותחת פתח למשא ומתן אמיתי מול הנשיא, שיכול לעצור את ההידרדרות החברתית.

ייתכן שלא ירחק היום שבתי כנסת, מרכזים קהילתיים יהודים וארגונים יהודיים שלא מוכנים להיכנס לתפקיד "היהודי הטוב" ישלמו מחיר, כזה או אחר, על הבחירה שלהם.

האיחוד האירופי יכול להפוך לשחקן מרכזי במזרח התיכון במקום להסתפק בתגובה למשברים. לאחר שנים של טלטלות ומלחמות אזוריות ברור כי אין עוד אפשרות להסתמך רק על ארצות הברית בניהול המערכת האזורית.

מגמות חדשות מעצבות את החברה הישראלית ומחדדות את השאלה - איזו יהדות תוביל את ישראל בשנים הבאות?