המכון למדיניות העם היהודי
אתר המכון למדיניות העם היהודי
he
en
צרו קשר
ניוזלטר
צרו קשר
בית
אודות
ייעוד המכון
מועצת המנהלים
חבר הנאמנים הבינלאומי
צוות
עמיתים
עמיתים לשעבר
מרכזי המכון
המרכז לזהות יהודית-ישראלית
המרכז ללכידות יהודית-ישראלית
המרכז לחוסן יהודי
המרכז למידע וייעוץ על שם דיאן וגילפורד גלייזר
מנהלת עמ"י
תחומי עיסוק ומחקרים
סוגי תוכן
מחקרים
ניתוחי AI
סקרים
מדד 'JPPI – קול העם היהודי'
מדד JPPI לחברה הישראלית
מדד הפלורליזם בישראל
פודקאסטים
פודקאסט ה-JPPI בהנחיית שמואל רוזנר
פודקאסט JEWISH CROSSROADS – בהנחיית תמר איש שלום
הסכת העם היהודי – בהנחיית יעקב כץ
מאמרי דעה
וידאו
תחומי מחקר
חוקה רזה
דמוקרטיה
דת ומדינה
חרדים
זהות וחינוך
גיאופוליטיקה
חרבות ברזל
אנטישמיות
קהילות יהודיות בעולם
יחסי ישראל-תפוצות
המזרח התיכון
יחסי ישראל-סין
אירועים
אירועי עבר
אירועים עתידיים
תקשורת
מאמרי דעה
כתבות
הודעות לעיתונות
ניוזלטרים
ניוזלטר
Search for:
Search Button
דף הבית
>
פרסומים
>
מאמרים
>
מאמרי דעה
מאמרי דעה
חוקה רזה — תנאי לשיקום
קביעת גבולות האפשר באמצעות חוקה רזה תצמצם את התיאבון של גורמי קצה ואת יכולת הסחיטה שלהם. היא תקטין קיטוב חברתי מכיוון שהאיום להכריע את הזולת האידיאולוגי באמצעות השתלטות על רשויות השלטון יתרוקן מתוכן.
לקריאה
24/10/2025
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
הפגנות בעד ונגד החקיקה המשפטית. צילום: יואב דודקביץ' TPS
האם השופטים אוביקטיביים?
האם זהותו האישית של השופט רלוונטית להכרעה השיפוטית בה יבחר? יש הסוברים כי העבודה השיפוטית היא במהותה אובייקטיבית, ניטרלית, בעלת אופי סמי-מדעי. לשיטתם, השופט הוא מקצוען נטול העדפות אישיות, ולכן מומחיותו המשפטית קובעת את התוצאה השיפוטית – ולא זהותו. כשם שהפעלת כללי משחק השחמט איננה מושפעת מהרקע האישי של השחקנים, כך גם שיקול הדעת של השופט אינו מושפע מהרקע האישי…
31/10/2017
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
יהדות ואסלאם-לא קיר, גשר
היהדות והאסלם דתות אחיות. הזהות ביניהן גדולה מאוד. למרות זאת, התפיסה הבין-דתית הרווחת של המאמינים בשתי הדתות, היא של תהום בין הדתות, והתפיסה הפוליטית היא של הדתות כאיום. אבל הדמיון בין הדתות, והיחס הדתי החיובי ההדדי, יכולים להפוך אותן לגשר. היכרות של יהודים את האסלאם ועקרונותיו, ולהפך, באמצעות מערכת החינוך, ובערוצים אחרים, כמו גם שיח בין-דתי, יכולים לבנות את הגשר…
15/10/2017
מאת:
ד"ר שוקי פרידמן
משפט עברי ובני תרבות
מאמרי דעה שפורסמו מעל בימה זו, הפעילו צופרי אזעקה המתריעים מפני אסון קרוב המתרגש ומאיים על החברה הישראלית: סעיף המשפט העברי בהצעת חוק הלאום (מאמר מערכת, הדתת שיטת המשפט, 18.9.17; פרוקצ'יה, יום הכיפורים של המשפט הישראלי, 26.9.16). על פי הסעיף, במקרי לקונה משפטית – כאשר אין בנמצא תשובה מחייבת, בחוק, בפסיקה או בהיקש, לשאלה שבמחלוקת – יחויב בית המשפט להכריע…
12/10/2017
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
אנחנו והאומות-לחשב מסלול מחדש
מה יונה זו מכפרת על העונות, כך ישראל מכפרים על האומות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג כנגד שבעים אומות שלא יצדה העולם מהם כפי שכתוב: (תהילים קט) "תחת אהבתי ישטנוני, ואני תפלה" (מדרש שיר השירים רבה, א). במהלך כל השנה מוקד התפילות ועבודת המקדש, או כיום עבודת ה' של עם ישראל מכוונת פנימה ומבקשת לפעול בציר שבין אדם למקום…
06/10/2017
מאת:
ד"ר שוקי פרידמן
כיוון חדש לציונות הדתית
מיהי הציונות הדתית? האם יש לה עתיד כמגזר, כקהילה אחת, או שדינה להתרסס לקהילות קטנות, נבדלות ומפולגות? האם יש טעם למצוא מכנה משותף רחב אחד, או שהימים הללו חלפו, ובאה העת להכיר בכך שמדובר בשם תואר בלבד, ללא תוכן אמתי? האם יש לשמור על 'טוהר המחנה', כמו שטען כאן לאחרונה הרב אלי סדן וסבורים אחרים, או להעדיף הטרוגניות מכילה? לשאלות…
06/10/2017
מאת:
ד"ר שוקי פרידמן
אשמנו? בגדנו? / סולידאריות ישראלית
השעון הלאומי מורה על "ימים נוראים", מועד של חשבון נפש. הביטוי החד לכך הוא בווידוי הקלאסי – "אשמנו, בגדנו, גזלנו" – שהוא הנושא החוזר המרכזי של תפילת יום הכיפורים. הווידוי, ביקורת עצמית שנוסחה קבוע מראש, מניח שתי הנחות מעוררות מחשבה: ראשית, הביקורת העצמית – זה ברור – לא תיגמר בטוב, ולא תוציא אותנו עם דו"ח התנהגות נקי. הטקסט המוכתב מניח…
01/10/2017
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
נצלו את יום הכיפורים
לפני כמה שנים הייתי בניו-יורק בערב יום כיפור. כאילו בניגוד לטבע, בשעה שתים התחבורה הציבורית לא הפסיקה. הסאבווי המשיכה לדהור. בשעה שלוש ערוצי התקשורת לא דממו. הם ירו חדשות כרגיל. בשעה חמש הרחובות לא התרוקנו ממכוניות והתמלאו באופניים. מלבד שקט יחסי בעומק השכונה היהודית בה התארחתי, עולם כמנהגו נהג. שאון החול המשיך להלום כבשאר הימים. הניגוד מול הנעשה בישראל היה…
28/09/2017
מאת:
ד"ר שוקי פרידמן
מסורתיות ישראלית
כמדי שנה יתפרסמו היום או בערב יום כיפור סקרים שיעידו שלרוב היהודים בישראל יש זיקה ליהדות. בין אם הזיקה היא לפרקטיקות או לתפיסות יסוד דתיות, רובם יעידו שהם קשורים בדרך כלשהי למסורת היהודית. לא עוזרים קמפיינים ב'הארץ' וזעקות 'הדתה'. לישראלים זיקה משמעותית למסורת היהודית. ניתוח של הסקרים הללו לדורותיהם, מראה שרבים מאלו שמגדירים את עצמם חילונים שותפים לפרקטיקות ולתפיסות עולם…
18/09/2017
מאת:
ד"ר שוקי פרידמן
פצצת הזמן מתקתקת
הדרמה השיפוטית סביב עניין (אי) גיוס בני הישיבות שוברת כל שיא אפשרי. העניין נידון תשע פעמים בפני בית המשפט העליון במשך ארבעה עשורים. חוקתיותו של דבר חקיקה בנושא זה נידונה ארבע פעמים ובשני מקרים – האחרון שבהם אתמול – פסל בית המשפט את חוק הכנסת. לא היה כדבר הזה. השופטים אינם מהססים בגינוי החוק הנוכחי: "נשף מסכות סטטוטורי", "סוג של…
14/09/2017
מאת:
פרופ' ידידיה שטרן
טען עוד פרסומים
דילוג לתוכן
פתח סרגל נגישות
כלי נגישות
כלי נגישות
הגדל טקסט
הגדל טקסט
הקטן טקסט
הקטן טקסט
גווני אפור
גווני אפור
ניגודיות גבוהה
ניגודיות גבוהה
ניגודיות הפוכה
ניגודיות הפוכה
רקע בהיר
רקע בהיר
הדגשת קישורים
הדגשת קישורים
פונט קריא
פונט קריא
איפוס
איפוס