אוניברסיטת הארוורד, כמוסד, רחוקה מאד מאנטישמיות, אבל ההתנהלות הפחדנית של הנהגתה הנוכחית עלולה לנרמל אותה. האם תתעורר?

ניצחון ברור במלחמה והשמדת חמאס הם ענין קיומי עבור מדינת ישראל. אבל תהיה להם גם השפעה מכרעת על תחושת הביטחון של יהודים ברחבי העולם.

בוא נגיד את הברור – לעובדות אין שום כוח. אלו שמעוניינים לשמור על העמדות האנטישמיות שלהם לא יזועזעו על ידי תמונות של חטופים וסרטוני זוועות. צריך לפנות לעולם ההתערבויות הפסיכולוגיות, בו ארץ נהדרת, יוסף חדד ומנהיגי החברה הערבית מתאחדים לטובת שינוי הנרטיב

מי שחושב שתהליך איטי כלשהו יביא את החרדים להתגייס מנותק מהמציאות ומשלה את עצמו. יידרש לאחר המלחמה חוק גיוס חזק

שלוש פעמים הופתעה ישראל אסטרטגית, באופן שגבה מחיר כבד. ב-1973 במלחמת יום כיפור. ב-2006 במלחמת לבנון השנייה, ובפעם השלישית בשמחת תורה 2023.

מאז השבת הנוראה ב- 7 באוקטובר אנו מוצפים בדברי פרשנות נחרצים בדבר התמוטטות ההנחות שעמדו בבסיס התנהלותה של ישראל: שהחמאס מורתע ושניתן "להכיל" את האיום שגלום בו. הביטוי השגור עתה הוא, "הקונספציה קרסה". האמנם?

רדהבינוד פאל נולד ב-1886 באזור שהיום נקרא בנגלדש. הוא היה משפטן הודי. את חוות הדעת המעניינת ביותר שלו, הרלבנטית ביותר, כתב ביפן. השנה הייתה 1946, ופאל נשלח מטעם מדינתו לשבת בטריבונל הבינלאומי של פושעי המלחמה היפנים ממלחמת העולם השנייה.

אירועי השבת השחורה והזוועות שביצעו רוצחי חמא"ס צמאי הדם הזכירו לרבים מראות ותמונות מהשואה. האכזריות הלא נתפסת של רצח תינוקות, נשים וגברים בהיותם יהודים הביאה להשוואות בין הנאצים לחמא"ס ובין השואה לטבח בדרום. וזו טעות.

מבט אל העבר מבהיר איך נהגו מנהיגי המדינה כמנחם בגין, גולדה מאיר ויצחק רבין ברגעי משבר ואסון. מההיסטוריה עולה תמונה שונה לחלוטין ממה שאנחנו רואים היום