צניעותה הטבעית, ענייניות פסיקתה ועמדתה המובלעת המתנגדת להפרדת דת ומדינה, אפשרו לנשיאת בית המשפט העליון מרים נאור ז"ל להכריע בסוגיות נפיצות, כהבנתה, לטובת החברה הישראלית. פרופ' ידידיה שטרן כותב בגעגוע על חברת מועצת המנהלים של המכון

בעימות שלו מול ג'ורג' סורוס נמנע מאסק מציון יהדותו, אבל השווה אותו לניצול שואה עם רצון להשתלט על העולם. כך נראית אנטישמיות "תחת מחיקה"

אתגר הגיור בישראל מתעצם. המענה הקיים דל. האחריות לפתרונו היא עלינו. חג השבועות הוא הזדמנות לחשב מסלול מחדש, כדי שכמה שיותר ישראלים שאינם יהודים על פי ההלכה יוכלו לומר "אלוקיך אלוקי".

"תנו לשר האוצר לתקן את השחיקה", כותבת רבקה רביץ. "אפשרו לבני לקבל את הסבסוד הזעום המגיע לו בחוק".

הכספים למפלגות החרדיות בהסכמים הקואליציוניים יפגעו בעתיד המשותף שלנו וביכולת של מדינת ישראל להמשיך ולשגשג.

רבים בינינו סבורים כי יש להשלים עם המציאות המרה, להכיר בכך שהסכסוך לא פתיר ולקבל את סבבי האלימות כחלק משגרת חיינו. אך יש גם ששואלים אם ניתן אחרת

הלוואי ובין הביקורות על מנהג הדלקת המדורות היו נשמעות גם טענות עקרוניות-מהותיות שהיה אפשר לדון בהן ולהתווכח עליהן. במקום זה קיבלנו פטפטת בלי עומק תרבותי.

מול הפלסטינים אנו מעדיפים לנהל את הסכסוך, ובתוכנו אנו מעדיפים לנהל את הסתירה. בשנתה ה-75 ישראל לא נראית כמי שמסוגלת לעצב בעצמה את גורלה.

בגיל 75 החברה הישראלית נמצאת בגיל ההתבגרות, סוערת סביב זהותה העצמית. כדי להיחלץ ממנו עליה לעבור מהעימות הפוליטי השוצף להקשבה מעמיקה ורצינית