החולשה בעיצוב הנרטיב בעולם נובעת מעצם הציונות, ששחררה את היהודים ממיתוס העם המדוכא והנרדף. ייתכן שיש קהלים מפתיעים לשתף איתם פעולה

במצב של שפל כלכלי, תנודות דמוגרפיות בשל הגירה זרה וכרסום האמונה כי הפוליטיקאים מסוגלים להגן על אזרחיהם – ליהודי אירופה יש סיבות טובות לדאגה

דווקא בתקופה הנוכחית ישנם לסוכנות, שבקרוב יוכרז מי יעמוד בראשה, תפקידים חשובים בתחום אחדות העם היהודי ומאבקו באויביו, בעיקר על רקע גל האנטישמיות ההולך ומתפשט בעולם

קריאתו של הרב יצחק יוסף ליהודי אוקראינה לעלות לישראל מלאה במילים ריקות במקרה הטוב. למי מיהודי אוקראינה שיעלו לישראל מצפה דרך עמוסת חתחתים והשפלות מתוצרת הרבנות

חייכנות דיפלומטית יכולה לטעת אשליה כי ישראל מנווטת בכיוון מדיני נכון, אך המציאות היא שבנושא המדיני המשמעותי ביותר הממשלה הזו משותקת

רק התארגנות חרדית, שתעבור מעל ראשי הפוליטיקאים והמנהיגות החרדית שמשמרת את העוני, תוכל להנגיש השכלה ותעסוקה ראויות ותאפשר לרבים חיי רווחה

לחרדים ולערבים נוח לטפח את אשליית הצבא המקצועי. אך לנוכח אתגריה הביטחוניים של ישראל, זוהי אשליה מסוכנת. מעבר לכך, במרקם החיים בישראל, הוויתור הערכי הזה הוא תקדים מסוכן

יום הזיכרון הבינלאומי לשואה הינו יום רציני, כבד ראש, שבו אנו מעלים את זכרם של ששת מיליון היהודים, בהם כמיליון וחצי ילדים, ועימם מיליוני קורבנות אחרים של האכזריות הנאצית, אשר נרצחו בין השנים 1933-1945.

מה אתם עונים כששואלים אתכם מה אתם יותר, "יהודים" או "ישראלים"? חלקנו עונה ישראלים, חלקנו יהודים, חלקנו מסרב להשיב. רק מעט מהמשיבים "יהודים" מרגישים שהם לא "ישראלים" בכלל, ורק מעט מהמשיבים "ישראלים" מרגישים בכלל לא "יהודים". גם המסרבים לענות, ברובם פשוט מתקשים לבחור. היהודים בישראל חיים על המנעד של "יהודים" ו"ישראלים", אבל מצויים במקומות שונים, לעתים רחוקים, של המנעד. הפערים…