האיחוד האירופי יכול להפוך לשחקן מרכזי במזרח התיכון במקום להסתפק בתגובה למשברים. לאחר שנים של טלטלות ומלחמות אזוריות ברור כי אין עוד אפשרות להסתמך רק על ארצות הברית בניהול המערכת האזורית.

מגמות חדשות מעצבות את החברה הישראלית ומחדדות את השאלה - איזו יהדות תוביל את ישראל בשנים הבאות?

נשיא ארה"ב טראמפ וראש ממשלת הונגריה אורבן נפגשו בוושינגטון והציגו חזית אחידה מול אירופה הרועדת. לצד זאת נדרשת קריאת השכמה דחופה: מה עם המחויבות ליהדות אירופה העומדת בפני גל אנטישמי?

30 שנה לרצח רבין, ולמרות שנראה שהציבור הישראלי למד לקח - הקפיצה בין זרעי הפורענות בחברה לבין אלימות כלפי נושא משרה עלולה להיות קצרה.

עליית D66 בהובלת רוב יטן מסמנת מפנה ליברלי ופרו־אירופי בהולנד: שיח סובלני יותר כלפי מיעוטים, לצד גישה ביקורתית יותר כלפי ישראל בזירה המדינית.

אפשר להתווכח על מתווים חוקתיים, אבל את הוויכוח הזה צריך לנהל בדרך שמכבדת את בעלי התפקידים ואת המוסדות שהם מובילים ומתייחסת למהות ולא נוהגת בקטנוניות מבישה.

אם נרשה לרוב אקראי לבצע סלקציה בין מי שיש לו זכות הצבעה למי שהיא נשללת ממנו, נהפוך את הבחירות לכלי של השלטון, במקום לכלי לקביעת השלטון.

קביעת גבולות האפשר באמצעות חוקה רזה תצמצם את התיאבון של גורמי קצה ואת יכולת הסחיטה שלהם. היא תקטין קיטוב חברתי מכיוון שהאיום להכריע את הזולת האידיאולוגי באמצעות השתלטות על רשויות השלטון יתרוקן מתוכן.

לא רון דרמר לבדו הביא את העסקה, אך בלעדיו – ספק אם הייתה נחתמת. דווקא לנוכח הקמפיין הבזוי שנוהל נגדו, חשוב לומר בקול ברור: ישראל צריכה עוד אנשים כמותו.