ראש הפרויקט: יעקב כץ
משתתפים:
איטה אלקלעי | מיכל בר-אשר סיגל | שלומי ברזניק | בארי גלטמן | אור הורביץ | הילה זהבי | גיל טרוי | דב מימון | דניאל סטייצקי | נח סלפקוב | רייצ'ל פיש | שלמה פישר | שרון פרדו | שוקי פרידמן | אלי קנאי | שמואל רוזנר | ידידיה שטרן | מאט שפירו
רקע
למרות הרטוריקה הביקורתית של האיחוד האירופי כלפי ישראל, בגלל הווטו של הונגריה תחת אורבן נמנע האיחוד במשך שנים מלקבל החלטות אופרטיביות נגד ישראל. כלומר, הציבור בישראל פחות הרגיש את השלכות הביקורת של האיחוד. המצב השתנה בעקבות הפסדו של אורבן בבחירות, שלאחריו הסירה הונגריה את הווטו שלה. לפיכך בוצע מחקר לשם הבנה לעומק של המגמה ואת יחס האיחוד האירופי כלפי ישראל במהלך השנים. מטרתו הייתה בדיקת שינוי היחס לאחר שבעה באוקטובר. במחקר בוצעה גם השוואה למדינות נוספות שלהן קשר לאיחוד האירופי אבל אינן שותפות בו. הניתוח בוצע על בסיס הצהרות וראיונות של האיחוד האירופי לתקשורת כמופיע באתר האיחוד האירופי¹.
מתודולוגיה ומקור הנתונים
המתודולוגיה מתייחסת לנקודות הבאות: מקור הנתונים, עיבוד הנתונים וניקוי הרעשים, וניתוח. בעזרת כלי תוכנה הורדו מהמרשתת למעלה מ-24 אלף הצהרות, שנמסרו מאז ינואר 2017 עד סוף אפריל 2026. מהן סוננו הצהרות על מדינות נבחרות. לאחר ניקוי והורדת כפילויות נותרו 3,584 הצהרות על מדינות נבחרות: ישראל, איראן, סין, טורקיה וקטאר (מהן, 895 על ישראל).
עיבוד הנתונים, ניקוי הרעשים וניתוח
המטרה הייתה סינון הצהרות באתר שהן "רעש". למשל, הצהרה שאינה כוללת תוכן². נוסף על כך בוצע סינון כפילויות. נבדקה האפשרות שתוכן זהה פורסם בכמה שפות. בדיקה מקדימה בעזרת כלי בינה מלאכותית הראתה שכמות הפרסומים שאינם באנגלית, מזערית, ולפיכך הוחשבו הצהרות באנגלית בלבד. כאמור, בוצעה השוואה בין ישראל, איראן, סין וקטאר. בעזרת ChatGPT 5.2 בוצע ניתוח טון (סנטימנט), שבדק את יחסו של הנציג הרשמי של האיחוד האירופי, ג'וזף בורל, כמופיע בהצהרה על המדינה שנבדקה. ציון הטון שניתן לכל הצהרה הוא בין 1 למינוס 1. לאחר מכן חולקו הציונים באופן הבא: כל הציונים בטווח בין 0.25 למינוס 0.25 סווגו כניטרליים, ציון מעל 0.25 סווג כחיובי, וציון מתחת למינוס 0.25, כשלילי.
תוצאות ההשוואה בין המדינות ויחס לישראל
אפשר לראות שאחוז גבוה באופן יחסי (למעלה מ-49%) של הצהרות על ישראל, שלילי. עם זאת, הוא אינו שלילי יותר מאיראן, בניגוד לניתוח הצהרות מזכ"ל האו"ם שפרסמנו לאחרונה³. נבחן את היחס כלפי ישראל לאורך זמן. הגרף מראה את השינוי בטון הממוצע לפי שנה כלפי ישראל לאחר 2023. יחס האיחוד כלפי ישראל החריף באורח ניכר. חשוב לציין שהתקופה שלפני 7 באוקטובר החלה בינואר 2019 ושהתקופה שאחרי 7 באוקטובר הסתיימה בסוף אפריל 2026. אפשר לראות שאחוז ההצהרות השליליות כלפי ישראל עלה כמעט ב-60%. יתרה מזאת, אחוז ההצהרות החיוביות ירד ביותר מחצי.
הצהרה חיובית
▪ Israel joins Horizon Europe Research & Innovation Programme | EEAS:
הודעה על הצטרפות ישראל לתוכנית Horizon ועל כך שחוקרים ישראלים יוכלו להשתתף בתוכנית חדשנות. ההצהרה נמסרה ב-7.12.2021 ומשבחת את ישראל ואת השתתפותה הניכרת בתוכניות חדשנות אירופיות.
▪ The European Commission announces an urgent review of its financial assistance for Palestine | EEAS:
בהצהרה מופיע גינוי חד-משמעי כלפי מעשי חמאס בשבעה באוקטובר בישראל. נוסף על כך מצהירה הוועדה האירופית שהיא תבחן באופן מיידי את תמיכת האיחוד האירופי בפלסטינים כדי לוודא שאינה תומכת בעקיפין בפעילות הטרור נגד ישראל.
הצהרה נוספת, מ-9 באוקטובר, אשר בה גינוי חד-משמעי כלפי חמאס, הבעת סולידריות כלפי ישראל וציון שלישראל זכות הגנה עצמית בהתאם לחוק הבינלאומי. כאמור, זוהי הצהרה קצרה אך אוהדת מאוד כלפי ישראל.
הצהרה ניטרלית
בהצהרה, שניתנה ב-10 באוקטובר 2023, מביע ג'וזף בורל, נציג האיחוד, אמפתיה כלפי ישראל ואף מציין ששוחח עם שר החוץ אלי כהן. באותה נשימה הוא אומר שיש לכבד את החוק הבינלאומי ולמנוע מאזרחים נוספים לאבד את חייהם. יתרה מזאת, הוא מציין שגם ישראלים וגם פלסטינים נהרגו, "ואני סבור שהעדיפות כעת היא לעצור את האלימות, להפיג את המתיחות, להגן על האזרחים ולשחרר את כל בני הערובה. מאזן הנפגעים בימים האחרונים נורא, בלתי-נסבל. למעלה מ-900 ישראלים, ואנחנו לא יודעים, אולי 700 פלסטינים – אבל המספר הולך ועולה משעה לשעה – נהרגו, נוסף על אלפי פצועים משני הצדדים". משתמע מדבריו שהוא קורא לעצור את ההסלמה באופן הדדי. לכן התקבל ציון טון ניטרלי ולא חיובי.
הצהרה שלילית
להצהרה זו טון שלילי. מופיעה בה ביקורת על המצב ההומניטרי ברצועת עזה – סכנה של רעב המוני (famine) ושל קריסת מערכת הבריאות, ודאגה למעבר סיוע הומניטרי. מועלית בה קריאה לכל הצדדים לשמור על האזרחים. הכותב מזהיר מפעולה ישראלית אפשרית ברפיח. הוא אומר שפעולות צבאיות צריכות להיות פרופורציונלית. נוסף על כך הוא מגנה את אלימות המתנחלים וטוען שההתנחלויות "אינן חוקיות". לפיכך הטון שלילי. אף על פי כן מנסה הכותב לאזן. הוא טוען שלישראל זכות להגנה עצמית, מגנה את חמאס ואפילו מציין שארגון זה משתמש באזרחים כמגן אנושי ומזכיר את האלימות המינית שנקט בשבעה באוקטובר: "האיחוד האירופי ממשיך להביע דאגה עמוקה מהמצב בגדה המערבית, לרבות מזרח ירושלים. האיחוד האירופי מגנה בתקיפות את מעשי האלימות של המתנחלים. ההתנחלויות אינן חוקיות על פי המשפט הבינלאומי ויוצרות מכשול לשלום. על ישראל להפסיק את הרחבת ההתנחלויות, את הפינויים, את ההריסות, את ההפקעות ואת העקירות בכפייה, למנוע מעשי אלימות מצד המתנחלים ולהבטיח שהעבריינים יועמדו לדין".
בהצהרה זו מובא גינוי לשר האוצר בצלאל סמוטריץ על אימו – "השר סמוטריץ' אמר כי "ייתכן שיהיה זה מוצדק ומוסרי לאפשר לישראל לגרום למותם מרעב של 2 מיליון אזרחים עד שהחטופים יחזרו"". ההצהרה מגנה את דבריו בחריפות ואף קוראת לממשלת ישראל להתנער מהם ולנהל חקירה שקופה על מה שאירע בשדה תימן. ההצהרה מדברת על כך שמאות אלפי עזתים חשופים לרעב ולמגפות ברצועת עזה. יתרה מכך, האיחוד קורא להפסקת אש מיידית ולעלייה ניכרת בסיוע המוכנס לרצועה. חשוב לציין שבהצהרה זו, בניגוד למובא בדוגמה הקודמת, לא מופיעים איזונים כגון זכותה של ישראל להגנה עצמית או ביקורת על חמאס.
▪ Israel/Palestine: Statement by the Spokesperson on settlements in the West Bank | EEAS
הצהרה שנמסרה ב-16 בינואר 2026. גינוי חריף על הרחבת הבנייה ביהודה ושומרון. מופיעות בה האשמה שמדיניות זו היא מכשול לשלום וביקורת על אלימות של מתנחלים. חשוב לציין שגם בהצהרה זו אין בנמצא אמירה מאזנת שלפיה לישראל יש זכות לביטחון או בדומה לכך.
איראן לאורך זמן
אפשר לראות שהטון כלפי איראן החמיר עם השנים באופן ניכר. אחת הסיבות האפשריות לכך היא תמיכתה ברוסיה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהצהרה הבאה, אשר בה איראן סופגת טון ביקורתי מאוד:
▪ G7 Foreign Ministers’ Statement | EEAS
"על איראן להפסיק לאלתר כל תמיכה במלחמה הלא-חוקית והלא-מוצדקת של רוסיה באוקראינה ולעצור את העברות הטילים הבליסטיים, את כלי הטיס הלא-מאוישים ואת הטכנולוגיה הנלווית, המאיימים באופן ישיר על העם האוקראיני כמו גם על הביטחון האירופי והבינלאומי בכללותו". יש כאן אפוא האשמה שתמיכתה של איראן ברוסיה פוגעת בביטחונה של אירופה. ההצהרה נמסרה ב-14 בספטמבר 2024.
קטר זוכה ליחס אוהד למדי מהאיחוד. מופיעות מעט הצהרות הנושאות ביקורת או טון שלילי כלפיה. להלן כמה דוגמאות.
הצהרה חיובית
"אני מעריך מאוד את התפקיד הבונה שממלאת קטר ככוח אזורי בעל יכולות רבות לקידום השלום והיציבות". בהצהרה זו, שנמסרה ב-11 בנובמבר 2023 (אחרי שבעה באוקטובר), אומר ג'וזף בורל שלקטר תפקיד בשלום וביציבות האזורית.
במקרה זה, עיתונאי שואל אם האיחוד ימשיך את היחסים עם קטר, המשחדת פוליטיקאים מהאיחוד. ג'וזף בורל מתחמק, ואומר שקטר תנכח בפסגת ההנצחה של האיחוד האירופי ואיגוד מדינות דרום מזרח אסיה (ASEAN), שמתקיימים באותו יום.
▪ Foreign Affairs Council: Press remarks by High Representative Josep Borrell upon arrival | EEAS
גם במקרה זה שואל עיתונאי את בורל בנוגע לניסיונה של קטר לשחד חברי פרלמנט אירופי ולהשלכות ניסיון זה. בורל עונה שהוא מודאג מאוד מכך. לכן נקבע כאן טון שלילי. עם זאת, אין בהצהרה ביקורת חד-משמעית: "ש: קטר מנסה ככל הנראה להשפיע על חברי הפרלמנט האירופי (MEPs), מנסה לקנות אותם. מה משמעות הדבר בכל הנוגע ליחסים עם קטר, ואילו השלכות צריכות להיות לכך?"
"תראה, כמו שאמרת: 'ככל הנראה'. אני לא שופט, ההליך המשפטי עדיין מתנהל. אין ספק בכך שהחדשות מדאיגות מאוד, מדאיגות מאוד מאוד."
בחנו את טורקיה מכיוון שהיא מועמדת לחברות באיחוד האירופי ויש לה קשרים ענפים איתו. חשוב לציין שעיקר הטון כלפי טורקיה ניטרלי. הדבר בא לידי ביטוי בכך שבהצהרות לא מעטות היא מופיעה כאחת המדינות המועמדות להצטרף לאיחוד האירופי.
▪ OSCE Permanent Council 1410 Vienna, 09 February 2023 | EEAS
הצהרה הקשורה לרעידת אדמה שהתרחשה בטורקיה ולסיוע שניתן לה בעקבות כך.
הצהרה החוזרת על עצמה פעמים רבות. טורקיה מוזכרת כאחת המועמדות להצטרפות לאיחוד האירופי.
▪ Statement by the Spokesperson on the case of Turkish journalist Ahmet Altan | EEAS
ביקורת על טורקיה בעקבות מעצר העיתונאי אחמט אלטן ב-13 בנובמבר 2019.
אפשר לומר שהאיחוד החריף את ביקורתו על ישראל באורח ניכר מאז שבעה באוקטובר, אף שבתחילה גילה הזדהות רבה עם ישראל. חשוב לציין שלאורך הצהרותיו חזר האיחוד על האמירות הבאות:
▪ לישראל יש זכות להגנה עצמית.
▪ קריאה לשחרור חטופים בזמן המלחמה.
▪ חזרה על ציון מתקפת טרור של חמאס בשבעה באוקטובר.
נוסף על כך, מדי פעם האיחוד מציין שחמאס משתמש באזרחים כמגן אנושי. אף על פי כן, הדבר אינו מונע ממנו לבקר את ישראל על המצב ברצועה. נוסף על כך, חלק מהביקורות הוא סביב המתרחש ביהודה ושומרון. יותר מ-50% אחוז מההצהרות כוללות אזכורים הקשורים לנושא שתי המדינות (כיום אין כמעט פוליטיקאי ישראלי המשתמש במונח זה).
בכל הנוגע לאיראן, לדעתי, מדינת ישראל יכולה לנצל את השתתפותה של איראן במלחמה נגד אוקראינה ככלי דיפלומטי. כלומר, היא יכולה להראות שישראל נאבקת נגד מממנת טרור הפוגעת בסופו של דבר באירופה עצמה.
