כמעט שכחנו – אבל בתקופה הקרובה אמורות להתפרסם הכרעות הדין של בית המשפט העליון בשני נושאים נפיצים במיוחד: חוקתיות שני חוקי יסוד – האחד, שביטל את עילת הסבירות (חוק יסוד השפיטה) והשני, שעוסק בסוגיית הנבצרות של ראש ממשלה (חוק יסוד הממשלה). לפני המלחמה אלו היו הנושאים שבעטיים הגענו אל סף מלחמת אחים.

רבים הביעו תמיהה על רצונו של ראש הממשלה לשנות את שמה של המלחמה בעודה מתנהלת. אבל כשבוחנים את תולדות השיקולים במקרים דומים במלחמות קודמות, מבינים בדיוק מה הוא מבקש להשיג. מ"שלום הגליל", דרך "ענבי זעם" ועד ל"חרבות ברזל": הצצה לפוליטיקה של שמות המלחמות

המחויבות של החברה האזרחית לראשית מחודשת של המפעל הציוני תיחצב באבן על מצבותיהם של מאות הנופלים בקרבות שייכתב בהן "נפל/ה במלחמת בראשית"

בנסיבות הקיימות, קיום הבחירות במועד עליו מתעקש, משום מה, שר הפנים יהיה טעות ויגרור פגיעה בהליך הדמוקרטי.

התנעת הסדר היסטורי לא תחכה לתום הלחימה: ההמתנה עלולה להיות כה ארוכה, שדי בה כדי לחסל את הסיכוי להגיע אי פעם לסיום הסכסוך. לישראל יש אינטרס להצהיר כבר עתה על מחויבותה לפתרון שתי המדינות – אלא שאין בקרבה מנהיגים שמוכנים לגלות את האומץ הדרוש

על המדינה להתייחס למגזר השלישי, לא כגורם החושף את ערוותה של המדינה, אלא כשותף לדרך

הרש"פ היא גוף כושל. הפקדתה על עוד 2 מיליון פלשתינים תהיה טעות ביטחונית, אזרחית, פרלמנטרית, כלכלית וחברתית

"על השחיטה" ו"בעיר ההריגה", שתי יצירותיו המצמררות של חיים נחמן ביאליק שנכתבו לאחר פוגרום קישינב, נכנסו מחדש אל זרם הדם הישראלי מאז השבת האדומה של ה-7 באוקטובר.

חמישה ימים לאחר הכרזת המדינה, קיבלה ממשלת ישראל את אחת מהחלטותיה הראשונות: סיוע תקציבי למפוני הקרבות.