התנהלות נתניהו לאורך השנים מלמדת כי פעל ללא לאות לדחיית הכרעה, אך כעת תלותו בבן גביר מונעת ממנו גמישות מדינית, דווקא כשהלחץ הבינלאומי גובר

החרדים יודעים שיש מי שיישא בנטל במקומם, ונתניהו יודע שלכישלון ב-7 באוקטובר אבות רבים. זה מה שמאפשר בשני המקרים את זריקת האחריות על אחרים

בלי החרדים נטל השירות על שאר חלקי החברה הישראלית יהיה בלתי נסבל. על הנהגת הציונות הדתית לדרוש מהחרדים להיכנס מתחת לאלונקה

בנאומו קיווה נתניהו להעביר מסר שהקמפיין נגדו אגרסיבי מדי ולכן לא אמין. זה מה שהוא רצה, רק שבפועל ההפך קרה

בצד התועלת המעשית בהגנת הבית של כולנו, תושג גם תועלת סמלית – החרדים ילבשו מדים כשאר האזרחים ו"יצטרפו" למדינה בחווייתם. כאשר החרדים יהיו מגיני האוכלוסייה על כל גווניה, הרגשות השליליים כלפיהם יפוגו

האנטישמיות היא לא מחלה מקומית, אלא מגפה חברתית. על מדינת ישראל להילחם בה בכל האמצעים, כי את הסכנה שבמגיפות כולנו כבר מכירים היטב.

הצו שהטילה ארה"ב על ארבעה אזרחים ישראלים אולי שגוי, אבל הדבר לא משנה את התוצאה המזיקה ומנבא רעות להתיישבות כולה. על ישראל לפעול כדי לבטל את רוע הגזירה

הממשל האמריקני, עשוי לפתוח במהלך שיכלול קידום של פתרון שתי המדינות, בצד נורמליזציה עם סעודיה והתמודדות עם איראן. בקרוב נדע אם ביידן יזרז תוכנית כזאת

ברקע המלחמה בעזה טמון מבחן ההנהגה בהחזרת אמון הציבור. על כל אחד ואחת מהח"כים המכהנים להתרומם לגודל השעה ולפעול למען האינטרס הלאומי