היהדות שאני חש חלק ממנה נרתעת מן הזחיחות והיוהרה שאני רואה אצל קבוצות ומפלגות ו"חוגים" מסוימים ביהדות של היום; מהצירופים־הכבולים שלהם, שהולכים ומתהדקים על צווארי. צירופים של דת ומשיחיות. של אמונה וקנאות. של לאומיות, לאומנות ופשיזם.

זהותה היהודית של מדינת ישראל היא אחת הסוגיות הבוערות בשיח הפנים־ישראלי. סוגיה זו משפיעה במישרין על הקשרים של מדינת ישראל עם יהדות התפוצות, ולכן היא מחייבת שיח לא רק פנים־ישראלי, אלא גם מול כל הקהילות היהודיות בעולם.

מכל הישגי הציונות, מכל ההישגים הפוליטיים, הצבאיים, הטכנולוגיים והכלכליים של מדינת ישראל, ההיסטוריה תזכור מעל לכול את ההישג התרבותי – מדינת ישראל יצרה אקלים שאִפשר לעם היהודי לכתוב פרק המשך לסיפור היהודי.

בהיותנו עם יהודי חזק ומגוון, עלינו לשמוח בפלורליזם שלנו ולחגוג את מחויבותנו האיתנה לערכים הדמוקרטיים שבזכותם העם שלנו משגשג זה מאות שנים.

דיון בממצאי דו"ח הדיאלוג היהודי העולמי שעוסק בקיטוב הגובר בקהילות היהודיות בחו"ל התקיים ביום שלישי 7.05 בשעה 17:00.

היחס בין ערכיה של ישראל כמדינה יהודית לבין ערכיה כמדינה דמוקרטית מונח ביסוד הווייתנו כמדינה המשלבת ביניהם. יחס זה הוא מורכב וסבוך. אנו חייבים לתת פתרונות שיכירו הן בערכיה היהודיים של המדינה והן בערכיה הדמוקרטיים.

אני חושש שכאשר יימוג הוויכוח על הערכים הגלומים במדינה יהודית, נקבל משהו הרבה יותר פשוט, הרבה יותר גולמי: עליונות יהודית; עליונות שאינה מבוססת על ערכים או על מורשת אלא על מוצא

אם רצוננו להבטיח את עתידה של מדינת ישראל מול כל האיומים האורבים לה, עלינו לדאוג שיישמרו בה ערכי היסוד של עם ישראל. כך היא תהיה מדינה יהודית במלוא משמעותה של המילה ותשרוד ותשגשג עד בוא הגאולה האמיתית והשלמה.