ראש פרויקט:
שמואל רוזנר
משתתפים:
גבריאל אבנצור, נדיה ביידר, אבי גיל, בארי גלטמן, שלום סולומון ואלד, חיים זיכרמן, נעה ישראלי, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר
ראש פרויקט:
שמואל רוזנר
משתתפים:
גבריאל אבנצור, נדיה ביידר, אבי גיל, בארי גלטמן, שלום סולומון ואלד, חיים זיכרמן, נעה ישראלי, דב מימון, נח סלפקוב, סטיבן פופר, שלמה פישר, דן פפרמן, שוקי פרידמן, ג'ון רסקיי, ידידיה שטרן, אדר שיבר
ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי בוחנת מדי שנה האם ההתפתחויות של השנה החולפת השפיעו על מדינת ישראל ועל העולם היהודי בצורה חיובית או שלילית. התקציר המוגש לממשלה מהווה תמצית חיונית למקבלי החלטות בישראל, שבה מוגשות באופן מזוקק ומכוון-מדיניות המגמות וההמלצות בחמישה ממדים שונים: גיאופוליטיקה, יחסי קהילות, משאבים, זהות ודמוגרפיה.
לפני שנה, נדרש העם היהודי להבין כיצד להתמודד עם האתגרים המיוחדים לו במקביל לכך שהשתתף עם שאר העולם בהתמודדות עם המשבר הפתאומי והחריף של מגפת הקורונה ועם השלכותיו. השנה, אף שמשבר הקורונה עודו ברקע, הזרקור כבר מכוון להתפתחות דרמטית מסוג אחר – מלחמה המשתוללת באירופה ומאיימת על היציבות ועל הסדר העולמי. לא במקרה הוספנו פרק הרחבה על יהדות אוקראינה. נציין כי בעבור יהדות אוקראינה מתקיימת אירוניה היסטורית משולשת. בין יותר מ-100 אלף יהודי אוקראינה יש למעלה מ-10 אלפים ניצולי שואה. הם שרדו בצעירותם כאשר הסתתרו או כשנמלטו מהנאצים, רבים מהם – לרוסיה. עתה, בזיקנתם, יותר מ-70 שנה לאחר מכן, שוב עליהם להסתתר ולהימלט – הפעם מהתוקפנות הרוסית. חלקם מבקשים מקלט בגרמניה, מוקדה של השואה, ובפולין, שעל אדמתה ביצעו הנאצים את רצח העם בממדים הגדולים ביותר.
המלחמה מאלצת את העולם היהודי לעסוק בכמה עניינים, שחלקם דחופים. מדינת ישראל, הסוכנות היהודית והקהילות היהודיות בעולם נרתמו להגשת עזרה הומניטרית ולקליטת עלייה ופליטים.
ארגונים כמו ועדת החלוקה האמריקנית-יהודית (ה"ג'וינט") והוועדה היהודית לתביעות (Jewish Claims Conference) ארגנו שיירות של אמבולנסים כדי להביא את השורדים למקום מבטחים. ישראל סיפקה בתי-חולים ניידים וסיוע רפואי לאוקראינים, לא-יהודים ויהודים גם יחד. עם זאת, ישראל נדרשה להתמודד עם משימת תמרון לא פשוטה בין רצונה לסייע לאוקראינה המותקפת, לבין ההכרח בשמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שנוכחותה הצבאית בסוריה – במיוחד מערכת ההגנה האווירית הנרחבת שלה – מספקת לרוסיה אמצעי לחץ על ישראל. רוסיה עלולה להעלות באופן דרמטי את המחיר שמשלמת ישראל על מבצעיה האוויריים בסוריה, שנועדו להקהות את עוקצם של המאמצים האיראניים בסוריה, ובאמצעות סוריה להעביר טילים מדויקים לידי החיזבאללה. כרגע, רוסיה מאפשרת חופש פעולה סביר לישראל בסוריה, אך ביכולתה לשנות את עמדתה זו ולאלץ את ישראל להתמודד עם מציאות חדשה. הדיון ברוסיה, סוריה ואיראן מבליט את הצורך של ישראל לאזן את האינטרסים שלה עם האחריות המוסרית שלה. בהערכה השנתית הנוכחית, האיזונים בין נושאים הנוגעים לאינטרסים של העם היהודי לבין שליחותו המוסרית עוברים כחוט השני בתיאור המגמות וההמלצות המופיעות בדו״ח.
האתגרים החדשים לא העלימו, כמובן, אתגרים ישנים. אנטישמיות במדינות שונות בעולם, מימין ומשמאל, ממשיכה לשחוק את ביטחונם של היהודים, וצעירים במקומות שונים מעידים כי הם "מורידים את הפרופיל שלהם״ במגמה להימנע מעימות עם גורמים אנטישמיים או אנטי-ישראליים רדיקליים. יהודים באזורים מוּעָדים לפגיעה בצרפת מועברים על ידי קהילת יהודי צרפת, ה-CRIF, לבתים בטוחים יותר. קמפוסים של מכללות אמריקניות היו ונותרו חממות לפעילות אנטי-ישראלית ואנטי-ציונית, והם דוחפים סטודנטים יהודיים למגננה ומאלצים אותם למצוא מענה למידע כוזב אודות ישראל.
החשש הביטחוני מפני האיום הגרעיני האיראני לא נעלם, ובשעת כתיבתה של הקדמה זו עדיין לא ברור האם יחודש הסכם הגרעין עם איראן, ה-JCPOA, ואם כן – לאיזה פרק זמן. ישראל וארצות הברית שותפות ליעד של מניעת איראן מלהשיג או לפתח אי-פעם נשק גרעיני, אולם יש להן השקפות שונות ביחס לפעולות הנדרשות על מנת להבטיח את השגת יעד זה. הממשלה הנוכחית של ישראל שואפת לשתף פעולה באופן הדוק עם ממשל ביידן בנושא האיראני, אולם הבהירה שלא תראה את עצמה מחוייבת להסכם הגרעין, אם הוא יחודש. איראן, וכן הבעיה הפלסטינית, בעידן שבו רק מעט מאוד התקדמות אפשרית ביחס אליה, מערימות קשיים על ניווטה של מדיניות ישראלית בוושינגטון. ממשלת ישראל רמזה על עניינה בשיפור הנסיבות הכלכליות ותנאי החיים של ערבים ישראלים ושל הפלסטינים, אולם המאמצים בנושאים אלה היו הססניים, ולא הביאו לשיפור משמעותי במצב.
ההערכה השנתית כוללת גם כמה חדשות טובות. מצבה הכלכלי של ישראל יציב, והמשאבים העומדים לרשות העם היהודי משמעותיים. אנו ממליצים להשקיע חלק מן המשאבים האלה בחיזוק החינוך היהודי בתפוצות. התפתחות חיובית אחרת בשנה החולפת הייתה שישראל המשיכה לשפר ולחזק את יחסיה עם כמה משכנותיה הערביות. הסכמי אברהם, שנחתמו בספטמבר 2020, רשמו הצלחות גדולות תוך זמן קצר יחסית. אחרי יותר מ-40 שנה של שלום בין ישראל ומצרים, הסחר בין שתי המדינות בשנת 2021 הסתכם ב-300 מיליון דולר בלבד. לעומת זאת, הסחר בין ישראל לבין איחוד האמירויות הגיע בשנת 2021, השנה המלאה הראשונה שבה היו ההסכמים בתוקף, ליותר ממיליארד דולר, ובשנת 2022 הוא צפוי להגיע ליותר מ-2 מיליארד דולר. למרות הגבלות הקורונה, 250 אלף ישראלים ביקרו באמירויות, שם נפתחו שני בתי כנסת חדשים, וביתן ישראל הוצב בתערוכה עולמית במדינה זו. יש מקום לתגבור סחר והשקעות, לטובת שתי המדינות. חדשה חיובית נוספת: הקואליציה הישראלית, שבה שותפים יהודים וערבים, אמנם לא פתרה בעיות מורכבות ביחסי קבוצות אלה, אולם הציגה פוטנציאל לשיתוף פעולה, שיכול לצמוח ממנו עתיד טוב יותר הן ליהודים והן לערבים בישראל.
במסגרת ההמלצות שהמכון מציג השנה מושם דגש על אתגר קליטת העלייה המגוונת, שמגיעה מאוקראינה ומרוסיה, על משמעויותיה התרבותיות והחברתיות; מושמעת קריאה חוזרת לבחינה זהירה של דרכי הפעולה הנדרשות לנוכח הצמיחה המהירה של המגזר החרדי, שנושאת בכנפיה משמעות חברתית, כלכלית ותרבותית; בעיית האנטישמיות בעולם מחייבת את ממשלת ישראל להפנות לנושא קשב ולתכנן את ההתמודדות עימה בצורה מסודרת ובאמצעות הגורמים הבכירים ביותר; וחשוב מאוד: על ישראל להשתמש במשאביה ובכוח היצירתי הטמון בה, בכדי לדאוג לצמצום פערים בין קבוצות ומגזרים, ולחתור ללכידות מרבית, הן בישראל פנימה, והן בעם היהודי.
האתגרים גדולים, והיעדרה של יציבות שלטונית, שמעיב על ישראל גם כעת, מקשים על התמודדות איתם ועל התוויית תוכניות ארוכות טווח לפתרונם. אך ברור כי בנסיבות הנוכחיות, ישראל איננה יכולה להמתין עד שהמצב הפוליטי ישתנה, או עד שתבוא הכרעה חד-משמעית של הבוחרים. יש לפעול, ואם תידרש העברת המקל השלטוני הלאה, ניתן לקוות שגם הממשלה הבאה תפעל בבוא תורה.
סטיוארט אייזנשטאט ודניס רוס