נספח

זיהוי חיילי חובה בסקרי הוצאות וכוח אדם

עיון בסקר ההוצאות מבהיר כי לא מעט מהפרטים משתכרים שכר שעתי נמוך בהרבה משכר המינימום השעתי. תרשים נ-1 מראה את שיעור המשתכרים פחות מ־10 שקלים לשעה לפי שנה. מדובר בשיעורים של בין 4.4% ל־6.5%. לתופעה זו הוצעו כמה הסברים, שאחד מהם הוא אי־ציות נרחב לחוק שכר מינימום. עם זאת, לפני שנת 2013 היה שיעור המשתכרים האלו נמוך בהרבה ועמד על כ־1% מכלל השכירים. נתון זה מעמיד בספק את ההסברים בדבר רמת הציות לחוק שכר המינימום. בשנת 2018 היו כ־181 אלף שכירים שכאלו (מתוך כ־3.5 מיליון שכירים), לעומת כ־32 אלף בממוצע בשנת 2010 (מתוך כ־2.5 מיליון שכירים). כלומר, השינוי בהגדרת כוח העבודה לפי ההנחיות של ארגון העבודה הבינלאומי ILO הגדיל בהרבה את שיעור השכירים המשתכרים שכר שעתי נמוך מאוד, כפי שנאמד בסקר ההוצאות. הסבר חלופי הוא שבשנת 2012, בהמלצת ארגון העבודה הבינלאומי ILO, שונתה הגדרת כוח העבודה האזרחי כך שהיא תכלול גם חיילי חובה, שינוי שנכנס לתוקף בשנת 2013. קודם שהגענו למסקנה זו ניסינו להבין יותר לעומק את אוכלוסיית המשתכרים עד 10 שקלים בשעה, ולכן פילחנו את קבוצת המשתכרים הזאת לפי ענפים, קבוצות גיל, משלחי יד ושעות עבודה.

הפילוח לפי ענף מראה שמשתכרי השכר של עד 10 שקלים לשעה מרוכזים מאוד (כמעט שני שלישים) בענף O – מינהל מקומי, מינהל ציבורי וביטחון; ביטוח לאומי חובה.

הפילוח לפי קבוצת גיל מראה גם הוא התפלגות ריכוזית מאוד, כאשר יותר מחצי ממשתכרי השכר השעתי הנמוך הם בני 24-18, בערך 30% הם בני נוער או קשישים בגילים 80 ומעלה, וכל השאר מפוזרים על פני כל קבוצות הגיל.

הפילוח לפי משלח יד מציג גם הוא התפלגות ריכוזית – 77.2% משכירים אלו מדווחים על תעסוקה במשלח יד “לא ידוע”.

משום כך, התפלגות הגיל, הענף ומשלח היד של המשתכרים מתחת ל־10 שקלים לשעה הובילה אותנו למסקנה שמדובר בחיילים בצבא החובה. קבוצה זו מתאפיינת גם בדיווח שעות עבודה חריג: מועסקים שאנו מזהים כחיילים או כחיילות, קרי בני 24-18, המשתכרים עד 10 שקלים לשעה ועובדים בענף O ובמשלח יד לא ידוע עובדים בדרך כלל 48 שעות שבועיות (בכ־65% מהמקרים), ולמעשה החל משנת 2019 העובדים בחיתוך הזה עובדים תמיד 48 שעות שבועיות. עניין זה עומד בניגוד להתפלגות שעות העבודה של מועסקים אחרים, שהיא רציפה ולא בדידה, ולכן נראה ש־48 שעות עבודה הן לא הדיווח המקורי של הנסקרים אלא נתון המחושב על ידי הלמ”ס.

שילובים של החיתוכים האלו מניבים תוצאות שמתיישבות עם ההשערה שמדובר בחיילים או בחיילות. למשל, כ־81% מבני ה־24-18 המשתכרים שכר שעתי נמוך מ־10 שקלים לשעה מועסקים בענף O. בהשראת שיטה זו בחנּו גם את הנתונים בסקר כוח אדם. בסקר זה אין דיווחי הכנסה אך אפשר להשתמש במאפיינים האחרים באופן דומה. וכך, בקרב מועסקים בגילים 24-18, בענף O ובמשלח יד לא ידוע, שעות העבודה הן כמעט תמיד 48 שעות עבודה שבועיות (תרשים נ-6 להלן). כ־96% מהשכירים הללו מדוּוחים כעובדים 48 שעות שבועיות, והשאר נחלקים בין 58 שעות עבודה שבועיות ובין כל יתר שעות העבודה השבועיות המדווחות בסקר.

לפיכך, השיטה של זיהוי בסקר כוח אדם היא לפי משלח יד (לא ידוע), ענף (O) ומספר שעות עבודה (48). נוסף על כך, מאז שנת 2018 סקר כוח אדם מציג שאלה על מגזר העבודה של המועסק (פרטי, ציבורי או מגזר שלישי). כל הפרטים שזיהינו כחיילי חובה מועסקים במגזר הציבורי. נבהיר כי בשני הסקרים הפרטים נשאלים על עבודתם “העיקרית”, כך שאם ישנם חיילים שנוסף על השירות הצבאי הם גם עובדים במקום עבודה אחר, רובם בכל זאת אמורים “להיתפס” בשיטה שלנו שכן “מקום העבודה העיקרי” שלהם הוא הצבא. את סיכום השיטות ניתן לראות בלוח שלהלן.

תרשימים וניתוחי משנה