במלאת שלוש שנים למלחמה, פרסום חדש מנסה לבחון מהן השלכותיה על הקהילות היהודיות באירופה וכיצד על ישראל להתמודד עם השינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו בעקבותיה.
מאת: ד"ר דב מימון
הקדמה
במלאת שלוש שנים לפריצת מלחמת אוקראינה – שהיא השינוי החשוב הכפוי הראשון בגבולות אירופה מאז מלחמת העולם השנייה – אפשר לקבוע שהשלכותיה מרחיקות לכת הרבה מעבר לשדה המערכה הקונקרטי:
במישור הגיאופוליטי העולמי, המלחמה באוקראינה משנה את מערך הכוחות בין המעצמות הגלובליות (רוסיה, סין וארה"ב), משליכה על מעמדן של מעצמות אזוריות (כגון טורקיה, איראן וערב הסעודית), מחזקת ומחלישה בריתות ושיתופי פעולה בין מדינות, מעוררת "תיאבון" אימפריאלי העלול להתפרץ במקומות נוספים, משפיעה על שווקי האנרגיה, ועוד.
במישור הערכי-הסדרי של היחסים הבינלאומיים מסמנת המלחמה מאבק נרחב בין מסגרות פוליטיות ליברליות למסגרות פוליטיות סמכותניות. הלאומנות האתנית מרימה ראש באירופה, שביקשה בדור האחרון להיות "משוחררת" מפרטיקולריזם ומזהויות קולקטיביות. הסדר הליברלי וערכי היסוד של הנאורות נמצאים תחת מתקפה. החברה האירופית – שייחלה לאופק של שלום הנתמך בדיפלומטיה ובמוסדות ליישוב סכסוכים – מתעוררת למציאות אסטרטגית מאיימת וכוחנית אשר בה היא נדרשת להשקיע בבניית כוח צבאי.
האם וכיצד משפיעים השינויים הניכרים בשני המישורים – הגיאופוליטי והערכי- הסדרי – על האינטרסים של יהודים ועל מדינת ישראל? זהו הנושא שעימו מתמודד במחקר שלפנינו ד"ר דב מימון, עמית בכיר במכון למדיניות העם היהודי (JPPI).
במבט כולל נראה שכנגזרת מהשינויים, האויבים המסורתיים של ישראל ושל האינטרסים היהודיים צוברים כוח. בריתות שסין ורוסיה במרכזן והתחזקותן של קטאר וטורקיה אינן מבשרות טוב. זאת ועוד: קהילות יהודיות ששגשגו תחת הדמוקרטיה הליברלית חוות את השלכות הלאומנות והקסנופוביה המתפתחות בימין הקיצוני, מחד גיסא, ואת ההתקפה על הציונות המאפיינת את השמאל הקיצוני, מאידך גיסא.
בה בעת מצביע המחקר על שיתוף הפעולה הצבאי והביטחוני המתהדק בין ישראל למדינות אירופה, המכירות ביכולותיה הייחודיות של ישראל בהקשרים צבאיים וטכנולוגיים. מסתמנת שותפות פרגמטית אשר לה ערך אסטרטגי בעבורנו. בהיבט אחר, פנים-יהודי, המלחמה הפעילה מחדש את שריר הסולידריות היהודי כאשר
יהדות התפוצות ומדינת ישראל (בזהירות יחסית, עקב ההשלכות על יחסיה עם רוסיה) התגייסו לפעולה הומניטרית מרשימה לטובת יהדות אוקראינה ורוסיה עם פרוץ המלחמה.
ד"ר מימון מנתח שלושה תרחישים עתידיים: ניצחון רוסי, ניצחון אוקראיני וסכסוך מתמשך, מנתח את השלכותיהם על הקהילות היהודיות ועל יחסי אירופה-ישראל ושוטח שורת המלצות מדיניות למנהיגות היהודית ולקובעי המדיניות בישראל.
תודה גדולה מגיעה לד"ר מימון על היחלצותו לערוך מחקר חלוצי מרתק בנושא עכשווי מתפתח מתוך ראייה רב-תחומית הממזגת יחדיו אופקים תרבותיים, כלכליים וגיאופוליטיים.
פרופ' ידידיה שטרן
נשיא המכון למדיניות העם היהודי