במלאת שלוש שנים למלחמה, פרסום חדש מנסה לבחון מהן השלכותיה על הקהילות היהודיות באירופה וכיצד על ישראל להתמודד עם השינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו בעקבותיה.
מאת: ד"ר דב מימון
שינויים אסטרטגיים ביחסי ישראל-אירופה
מלחמת רוסיה-אוקראינה הייתה זרז לשינויים יסודיים ביחסי ישראל-אירופה, המתפרשים על פני שיתוף פעולה צבאי, ביטחון אנרגטי ודינמיקה דיפלומטית. לשינויים אלה, אף שהם בעלי חשיבות בפני עצמם, נוספה מורכבות בעקבות מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר והעימות העוקב בעזה. ההשפעות המפורטות של מלחמת אוקראינה, שאחריהן הגיעה האטה במהלך העימות בעזה – הן על היחסים הכלכליים הן על היחסים הלא-כלכליים בין ישראל לאיחוד האירופי – מסוכמות בנספחים 1 ו-2 בהתאמה.
שיתוף פעולה צבאי וביטחוני
מלחמת אוקראינה הובילה לשיתוף פעולה צבאי חסר תקדים בין ישראל למדינות אירופה, שהוזן מחששות מחודשים מפני תוקפנות רוסית אפשרית. המגמה המקיפה החלה עם רכישת מכ"מי כיפת ברזל על ידי הרפובליקה הצ'כית מהתעשייה האווירית הישראלית ב-2019 ונמשכה עם רכישות דומות של הונגריה ב-2020 ושל סלובקיה ב-2021. הסכמי ביטחון דו-צדדיים רבים נוצרו מאז, הכוללים רכישת טילי חץ 3 בשווי 3.5 מיליארד אירו על ידי גרמניה והסכם של פינלנד לרכישת מערכת קלע דויד. שיתוף הפעולה הצרפתי-ישראלי בתחום הסייבר הוכפל, והושקו יוזמות הגנה פולניות-ישראליות מפני כטב"מים. המדינות הבלטיות אימצו פרוטוקולים ישראליים ללוחמה בטרור, דבר המסמן שינוי חשוב ביחסי הביטחון41. התפתחויות אלה משקפות הכרה אירופית גוברת ביכולותיה הצבאיות והטכנולוגיות של ישראל בסביבה גלובלית הולכת ומתערערת, הנשלטת בידי איומים רוסיים.
דינמיקה של ביטחון אנרגטי
מעמדה של ישראל בחישובי הביטחון האנרגטי האירופיים התחזק באופן משמעותי. פרויקט צינור הגז איסט-מד, שנחשב בעבר שולי מבחינה כלכלית, זכה לחשיבות אסטרטגית חדשה. רעיון הצינור התת-ימי באורך 1,900 קילומטר, שיוביל גז ישראלי לאירופה דרך קפריסין ויוון, נדחה בעבר כלא-ישים מבחינה כלכלית עקב עלותו: 6 מיליארד אירו. עם קיבולת מתוכננת של 10 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה יכול צינור זה להחליף כ-10% מייבוא הגז הרוסי לאירופה קודם המלחמה42. ההשקעה האירופית בתשתיות הגז הישראליות, שעלתה מאז 2022 ב-145% משקפת חשיבה מחדש נרחבת של סדרי עדיפויות בביטחון האנרגטי43. ממד אנרגטי זה הוסיף רובד חדש ליחסי ישראל-אירופה, המתקדם אל מעבר לשיתוף פעולה ביטחוני מסורתי וכולל ניהול משאבים אסטרטגי ועצמאות אנרגטית מרוסיה44.
השפעת התקפת חמאס על יחסי ישראל-אירופה
מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר והעימות העוקב בעזה הוסיפו מורכבות חדשה לדינמיקה מתפתחת זו. הסולידריות האירופית הראשונית עם ישראל בעקבות המתקפה של 7 באוקטובר התפתחה לעמדה מורכבת יותר ככל שעלה מספר האבדות האזרחיות בעזה. התפתחות זו משקפת דפוסים היסטוריים שזוהו בידי כותבים כדרה הורן, שפרסמה ב-2021 את ספרה "אנשים אוהבים יהודים מתים" (Jews Dead Love People) ספר זה חושף את הנטייה להביע אהדה לקורבנות יהודיים תוך מתיחת ביקורת על הגנה עצמית יהודית45. עם זאת, התשתית של שיתוף הפעולה הצבאי והאנרגטי, שהוקמה בתגובה למלחמת אוקראינה, סיפקה מסגרת איתנה לשמירה על היחסים האסטרטגיים למרות המתחים הפוליטיים.
התלכדות הלחצים של מלחמת אוקראינה והעימות בעזה העמידה במבחן את חוסנן של שותפויות מתפתחות אלה והבהירה תוך כדי כך את חשיבותן האסטרטגית לשני הצדדים. תקופה זו עיצבה מחדש באופן יסודי את היחסים בין ישראל לאירופה ויצרה שותפות פרגמטית וממוקדת יותר, המשמרת שיתוף פעולה חיוני תוך הסתגלות לאתגרים גיאופוליטיים מתפתחים.
היכולת לשמר שיתופי פעולה קריטיים במהלך משברים אלה, במיוחד בתחומים כביטחון, אנרגיה ומחקר, מצביעה הן על העמידות הן על הנחיצות האסטרטגית של קשרים דו-צדדיים אלו, גם כשהם מצויים תחת מתח בינלאומי גדול (לפעילויות שנשמרו, הואטו, הושעו או נמצאות במשא ומתן, ראו נספחים 1 ו-2)
תדמיתה של ישראל: פער בין הצמיחה בשותפות לתמיכה הציבורית
למרות התרחבות השותפויות המקצועיות והצבאיות עם ישראל ברחבי אירופה, השפעתן על דעת הקהל חושפת פער חד בין מזרח למערב. באוקראינה, שם הגבירה הפלישה הרוסית את החששות הביטחוניים, משמשת ישראל מודל מעורר השראה של מדינה המאזנת בהצלחה בין ביטחון לשגשוג. אוקראינה מעריצה במיוחד את יכולתה של ישראל לשמר דמוקרטיה משגשגת וכלכלת היי-טק תוך ניהול סכסוך מתמשך – נתיב המהדהד את אתגריה הנוכחיים של אוקראינה. יישור קו זה הוביל לכך שאוקראינה מתויגת כ"מדינה הפרו-ישראלית ביותר בעולם:" 69% אחוז מתושביה תומכים בישראל בעימות עם החמאס לעומת אחוז אחד התומך בפלסטינים, דפוס המשתקף במדינות מזרח אירופיות אחרות כגון המדינות הבלטיות, פולין ומולדובה.
עם זאת, כפי שמדגים תרשים 1, שיתוף הפעולה המקצועי המוגבר עם ישראל לא שיפר את העמדות הציבוריות במערב אירופה. הנתונים מצביעים על כך שהתמיכה הציבורית של מערב אירופה בישראל לא עלתה אלא ירדה מאז תחילת מלחמת אוקראינה. אף ש-7 באוקטובר 2023 עורר שינוי זמני בתחושות, רמות התמיכה התאזנו ושבו במהירות למסלולן הקודם או אף מעבר לכך, דבר המרמז ששותפויות מוגברות אינן מתורגמות בהכרח לשיפור בדעת הקהל.
תגובות אירופיות לאוקראינה ולעזה: ניתוח משווה
הבנת התגובות האירופיות לעימותים באוקראינה ובעזה מספקת תובנות מכריעות בנוגע לדינמיקה המתפתחת של מדיניות החוץ האירופית ולהשלכותיה על האינטרסים היהודיים והישראליים. אף שבשני העימותים מעורבים ערכי ליבה אירופיים וחששות ביטחוניים, התגובות הלאומיות חושפות דפוסים מובחנים המעוצבים על ידי מורשות היסטוריות, אינטרסים גיאופוליטיים וגורמים פנימיים. הטבלאות הבאות מציעות ניתוח שיטתי של עמדות מורכבות אלו ומדגישות את טבען הסותר לעיתים קרובות של העמדות האירופיות.
טבלאות 1 ו-2 ממפות את עמדות המדינות האירופיות האינדיבידואליות בנוגע לעימותים באוקראינה ובעזה בהתאמה, מסווגות אותן ובוחנות את ההיגיון שבבסיסן ואת מיקודי העדיפויות. גישה השוואתית זו חושפת כיצד גורמים כמו קרבה גיאוגרפית לרוסיה, התנסויות היסטוריות, תלות אנרגטית ושיקולים פוליטיים פנימיים מעצבים תגובות לאומיות. טבלה 3 מספקת השוואה מקיפה – מדינה אחר מדינה – של העמדות בשני העימותים וחושפת דפוסים מעניינים: מדינות התומכות באופן בולט באוקראינה עשויות לנקוט עמדה שונה מאוד בנוגע לעימות ישראל-עזה, ולהפך.
מיפוי מפורט זה עוזר לזהות הן שותפים אמינים הן תחומים שיש בהם כדי לעורר דאגה בכל הנוגע לקהילות היהודיות ולאינטרסים הישראליים, תוך הארת יחסי הגומלין המורכבים בין מחויבויות היסטוריות, אינטרסים אסטרטגיים ולחצים פוליטיים פנימיים בעיצוב תגובות מדיניות החוץ האירופית. ניתוח זה שימושי במיוחד להבנת מגמות עתידיות אפשריות ביחסי אירופה-ישראל והשלכותיהן על הביטחון היהודי ברחבי היבשת.
עליית המפלגות הרדיקליות: מארג מורכב של גישות כלפי ישראל ואוקראינה
בניתוחי הקודם התייחסתי למדינות אירופה כאל ישויות מונוליתיות, אולם הבנה מדויקת יותר מחייבת את בחינת השפעתן הגוברת של מפלגות פוליטיות רדיקליות ברחבי היבשת. הצלחתן האלקטורלית הגוברת והפוטנציאל שלהן לזכות בשלטון מחייבות תשומת לב קפדנית לעמדותיהן בנוגע למלחמת אוקראינה כמו גם בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני, כמסוכם בטבלה 4.
מלחמת אוקראינה החלישה מאוד את האתוס הליברלי באירופה והעצימה מפלגות ימין קיצוני ושמאל קיצוני בעלות סדר יום אנטי-ליברלי. מבחינת יהודי אירופה, מגמה זו מעוררת חשש משום שתנועות אלה מכילות לעיתים קרובות יסודות קסנופוביים ומגלות אהדה מועטה לייחודיות היהודית. עם זאת, הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מפגינים עמדות שונות בבירור כלפי ישראל ואוקראינה.
מפלגות הימין הקיצוני, במיוחד בגרמניה, בצרפת ובאיטליה, התגלו כתומכות נלהבות של ישראל, על בסיס התנגדות משותפת לאסלאמיות והערצה ללאומיות הישראלית, למיומנות הצבאית, לפעילות נגד הטרור ולערכים שמרניים (משפחה, שיעורי ילודה גבוהים, זהות דתית). רבות מהן מיתנו מבחינה טקטית את הרטוריקה האנטישמית ההיסטורית שלהן. באשר לאוקראינה, עמדתן יותר דו-משמעית – בעוד חלקן מביעות הערצה למנהיגותו הסמכותנית של פוטין ולערכיו השמרניים, אחרות חוששות מההתפשטות הרוסית. הן מתנגדות באופן כללי לסיוע כספי לאוקראינה בשל העדפת האינטרסים הלאומיים על פני מחויבויות בינלאומיות.
השמאל הקיצוני מציג תמונה מורכבת יותר. מפלגות אלה אימצו עמדות פרו- פלסטיניות באופן גורף, ורבות מהן החליפו הלכה למעשה את הדגל האדום בדגל הפלסטיני כסמלן. הן תומכות ברב-תרבותיות ובמדיניות התומכת בהגירה ("די לינקה" הגרמנית היא יוצאת מן הכלל המעידה על הכלל). הקהילות היהודיות מביטות בהן בדרך כלל בחשש רב יותר מאשר במפלגות הימין הקיצוני (למעט מקרים כמפלגת AfD בגרמניה). בנושא אוקראינה, עמדותיהן המוצהרות נגד נאט"ו, נגד מיליטריזם ובעד פציפיזם מתורגמות בפועל לתמיכה בפלישה ובסיפוחים הטריטוריאליים של פוטין, ומשקפות אהדה מתמשכת לקומוניזם ולנרטיבים אנטי-מערביים.
תמיכת השמאל הקיצוני בפוטין משתנה באופן ניכר בהתאם למדינה. בצרפת, לה פרנס אינסומיז (LFI) בהנהגת ז'אן-לוק מלנשון מציגה את הסכסוך כתוצאה של תוקפנות נאט"ו, ומוּנעת יותר מאנטי-אמריקאיות מאשר מתמיכה בפוטין; די לינקה הגרמנית מפגינה פיצול פנימי: מגנה באופן רשמי את התוקפנות הרוסית בעוד פלגים חשובים בה מתנגדים לנאט"ו ולאספקת נשק לאוקראינה. הם משקפים בכך הן מורשת קומוניסטית מזרח-גרמנית הן פציפיזם שמאלני מודרני. מפלגות דרום אירופיות כפודמוס (Podemos) הספרדית וסיריזה (SYRIZA) היוונית רואות ברוסיה משקל נגד להגמוניה האמריקאית, הגם שתמיכתן נעשתה מאופקת יותר מאז הפלישה. הקיצוניות ביותר הן מפלגות בקפריסין ובבולגריה, שם משתלבים קשרים היסטוריים, דתיים ותרבותיים עם רוסיה בנוסטלגיה קומוניסטית ויוצרים עמדות פרו- פוטיניות מפורשות. המפלגה הקומוניסטית של יוון (KKE) בולטת במיוחד בהגנתה העקיבה על האינטרסים הרוסיים.
תמיכה זו נובעת מרגש אנטי-מערבי מסורתי, מהתנגדות לנאט"ו, מאהדה מתמשכת לקומוניזם ומראיית רוסיה כחומה בצורה נגד "האימפריאליזם" האמריקאי. עם זאת, עמדה זו יצרה מתחים פנימיים, שכן רוסיה של פוטין מאמצת ערכים לאומניים ושמרניים המתנגשים עם האידיאולוגיות השמאלניות.
