במלאת שלוש שנים למלחמה, פרסום חדש מנסה לבחון מהן השלכותיה על הקהילות היהודיות באירופה וכיצד על ישראל להתמודד עם השינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו בעקבותיה.
מאת: ד"ר דב מימון
מאת: ד"ר דב מימון
מערך המלצות מדיניות זה נותן עדיפות להכנות אסטרטגיות לארגונים קהילתיים יהודיים לצורך התמודדות עם הידרדרות אפשרית בביטחון ובזכויות האזרח של יהודי אירופה. מיקוד זה משקף את הדחיפות בהקמת מסגרות הגנה איתנות עקב ההצטלבות של קיצוניות גוברת מכיוונים פוליטיים שונים והשינוי הנרחב בלכידות החברתית באירופה.
מורכבות האתגרים הנוכחיים דורשת תגובה רב-שכבתית מתוחכמת. ההנהגה היהודית חייבת לאזן בין צורכי הביטחון המיידיים לבין הקיימות הקהילתית ארוכת הטווח תוך התמודדות עם השפעתם המוגברת של גורמים העוינים את האינטרסים היהודיים.
הצלחת מאמצי הפינוי של יהודי אוקראינה מספקת לקחים חשובים להתמודדות עם משברים עתידיים. התיאום בין ארגונים יהודיים שונים, שאפשר את פינוים של יותר מ-70 אלף יהודים, צריך להיות מעוגן בנוהלי חירום קבועים.
פיתוח חוסר תלות כלכלית במקורות העלולים להיות מסוכנים הופך קריטי ככל שקטאר מרחיבה את השפעתה במערכות הפיננסיות באירופה. יש להקים מנגנוני מימון חדשים באמצעות שותפויות עם מדינות הסכמי אברהם ועם מוסדות פיננסיים מערביים הפגיעים פחות ללחץ מצד כוחות עוינים.
ישראל חייבת לכייל בזהירות את תגובתה לצורכי הביטחון האירופיים תוך שמירה על גמישות אסטרטגית. הצלחת מכירת טיל חץ3- לגרמניה מדגימה כיצד יכול שיתוף פעולה ביטחוני לשפר יחסים דיפלומטיים נרחבים יותר. עם זאת, ישראל חייבת לשמור על יכולתה לפעול באופן עצמאי נגד איראן ונגד איומים אסטרטגיים אחרים.
מומחיות ישראל בתחומי ביטחון קריטיים (סייבר, לוחמה בטרור, הגנה מפני כטב"מים) מספקת מנוף להעמקת הקשרים עם אירופה. הקמת יוזמות משותפות למחקר ופיתוח עם שותפים אירופיים עשויה לחזק הן את שיתוף הפעולה הביטחוני הן את הקשרים הדיפלומטיים.
בהסתמך על סעיף 6ב לחוק הלאום משנת הקובע כי "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי", על ישראל לפעול להבטחת ביטחונם של יהודי התפוצות המתמודדים עם איומים אנטישמיים כאשר הרשויות המקומיות אינן מסוגלות לכך. בעוד סוכנויות הביטחון בכל מדינה נושאות באחריות העיקרית להבטחתן, על ישראל לסייע לקהילות בתפוצות שאינן מסוגלות למגר סיכונים אנטישמיים חמורים, באמצעות הדרכה, שיתוף מידע ותכנון חירום כשהדבר נדרש. הצעדים המקדימים, קריטיים לביטחון יהדות העולם. אלה כוללים שלושה מרכיבים משלימים:
מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה
בהינתן המגוון והאתגרים בקהילות היהודיות באירופה, האמצעים הבאים מותאמים להתמודדות עם הפגיעות המשותפות תוך כיבוד ההקשרים המקומיים. צעדים אלה נועדו לשיפור הביטחון, המודעות והמוכנות ברחבי היבשת.
הקהילות היהודיות באירופה יכולות:
בהינתן המשאבים הכלכליים המוגבלים של הקהילה, על מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה:
בהכנה לאלימות או לאי-שקט אפשריים:
מכיוון שהרשויות הציבוריות עלולות לא להבטיח הגנה לכול:
יש להכין מנהיגי קהילה לתרחישי אסון ולעודדם לפעול כגורמי קישור במצבי משבר.
יש לעודד משפחות לפתח באופן עצמאי תוכניות חירום, הכוללות:
א. יצירת קשרים עם משפחות לא-יהודיות מהימנות באזורים בטוחים יותר.
ב. זיהוי מקלטים בטוחים ותכנון דרכי מילוט למצבי חירום פתאומיים.
ג. הכנת פריטים חיוניים כגון מסמכי זיהוי, כסף לשעת חירום וצרכים אישיים בתיק המוכן לנשיאה.
הבטחת הביטחון והחוסן של הקהילות היהודיות באירופה דורשת מאמצים מתואמים: על מנהיגים יהודים באירופה לתעדף מוכנות והגנה על זכויות, על מנהיגים יהודים בינלאומיים לגייס משאבים ותמיכה, ועל קובעי המדיניות בישראל להגביר את המוכנות לעלייה פוטנציאלית ולהתערבות במשבר. יחדיו יספקו פעולות אלה את הבסיס לביטחון ולסולידריות אל מול האתגרים הגוברים.