המלצות למנהיגות היהודית ולקובעי המדיניות הישראלית

מערך המלצות מדיניות זה נותן עדיפות להכנות אסטרטגיות לארגונים קהילתיים יהודיים לצורך התמודדות עם הידרדרות אפשרית בביטחון ובזכויות האזרח של יהודי אירופה. מיקוד זה משקף את הדחיפות בהקמת מסגרות הגנה איתנות עקב ההצטלבות של קיצוניות גוברת מכיוונים פוליטיים שונים והשינוי הנרחב בלכידות החברתית באירופה.

מנהיגות יהודית בינלאומית

א.  מסגרת של תגובה אסטרטגית

מורכבות האתגרים הנוכחיים דורשת תגובה רב-שכבתית מתוחכמת. ההנהגה היהודית חייבת לאזן בין צורכי הביטחון המיידיים לבין הקיימות הקהילתית ארוכת הטווח תוך התמודדות עם השפעתם המוגברת של גורמים העוינים את האינטרסים היהודיים.

הצלחת מאמצי הפינוי של יהודי אוקראינה מספקת לקחים חשובים להתמודדות עם משברים עתידיים. התיאום בין ארגונים יהודיים שונים, שאפשר את פינוים של יותר מ-70 אלף יהודים, צריך להיות מעוגן בנוהלי חירום קבועים.

ב.  יוזמות לעצמאות כלכלית

פיתוח חוסר תלות כלכלית במקורות העלולים להיות מסוכנים הופך קריטי ככל שקטאר מרחיבה את השפעתה במערכות הפיננסיות באירופה. יש להקים מנגנוני מימון חדשים באמצעות שותפויות עם מדינות הסכמי אברהם ועם מוסדות פיננסיים מערביים הפגיעים פחות ללחץ מצד כוחות עוינים.

ממשלת ישראל (בהתבסס על סעיף 6 לחוק הלאום)

א. מאזן דיפלומטי-ביטחוני

ישראל חייבת לכייל בזהירות את תגובתה לצורכי הביטחון האירופיים תוך שמירה על גמישות אסטרטגית. הצלחת מכירת טיל חץ3- לגרמניה מדגימה כיצד יכול שיתוף פעולה ביטחוני לשפר יחסים דיפלומטיים נרחבים יותר. עם זאת, ישראל חייבת לשמור על יכולתה לפעול באופן עצמאי נגד איראן ונגד איומים אסטרטגיים אחרים.

ב.  העברת טכנולוגיה ושיתוף הפעולה הטכנולוגי

מומחיות ישראל בתחומי ביטחון קריטיים (סייבר, לוחמה בטרור, הגנה מפני כטב"מים) מספקת מנוף להעמקת הקשרים עם אירופה. הקמת יוזמות משותפות למחקר ופיתוח עם שותפים אירופיים עשויה לחזק הן את שיתוף הפעולה הביטחוני הן את הקשרים הדיפלומטיים.

ג.  הבטחת ביטחון הקהילות היהודיות בתפוצות

בהסתמך על סעיף 6ב לחוק הלאום משנת הקובע כי "המדינה תפעל בתפוצות לשימור הזיקה בין המדינה ובין בני העם היהודי", על ישראל לפעול להבטחת ביטחונם של יהודי התפוצות המתמודדים עם איומים אנטישמיים כאשר הרשויות המקומיות אינן מסוגלות לכך. בעוד סוכנויות הביטחון בכל מדינה נושאות באחריות העיקרית להבטחתן, על ישראל לסייע לקהילות בתפוצות שאינן מסוגלות למגר סיכונים אנטישמיים חמורים, באמצעות הדרכה, שיתוף מידע ותכנון חירום כשהדבר נדרש. הצעדים המקדימים, קריטיים לביטחון יהדות העולם. אלה כוללים שלושה מרכיבים משלימים:

• הצעת הדרכה ביטחונית לחברי הקהילה.
• מעקב אחר איומים מקוונים נגד קהילות ושיתוף מודיעין עימן ועם הרשויות המקומיות להשגת הגנה טובה יותר.
• הכנת תוכניות פינוי לקהילות במצוקה במצבים נפיצים ועדכון תוכניות חירום הכוללות לוגיסטיקת פינוי וקליטה בישראל (תחבורה, תעסוקה, שילוב חברתי וכן הלאה).

מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה

בהינתן המגוון והאתגרים בקהילות היהודיות באירופה, האמצעים הבאים מותאמים להתמודדות עם הפגיעות המשותפות תוך כיבוד ההקשרים המקומיים. צעדים אלה נועדו לשיפור הביטחון, המודעות והמוכנות ברחבי היבשת.

א.  העלאת מודעות הרשויות הציבוריות וניטור החלטות הממשלה

הקהילות היהודיות באירופה יכולות:

• לדווח על סכנות לגורמים מוסדיים לאומיים ובינלאומיים, כולל גופים של ישראל ושל האיחוד האירופי.
• לעתור לרשויות הציבוריות כדי שיקימו מבני הגנה חיוניים.
• לשאוף לייצוג בוועדות הניהול של מבנים אלה כדי להבטיח שנקודות המבט היהודיות יילקחו בחשבון.
• לעקוב מקרוב אחר פעולות הממשלה כדי להבטיח שהרשויות תהיינה אחראיות ליישום אמצעי אבטחה.

ב.  קידום פתרונות דיור ציבורי למשפחות הנמצאות בסיכון גבוה

בהינתן המשאבים הכלכליים המוגבלים של הקהילה, על מנהיגי הקהילות היהודיות באירופה:

• לקדם מול הרשויות הציבוריות הקמת יחידות חירום שיש ביכולתן להעביר משפחות משכונות שבהן ישנו סיכון גבוה לאזורים בטוחים יותר.
• להדגיש את האיום הגובר של האנטישמיות ואת הדחיפות של התערבות מהירה להגנה על משפחות פגיעות.
• לתאם עם ארגונים בינלאומיים הבטחת אפשרויות דיור זמני בתקופות של סיכון מוגבר.

ג.  פיתוח תוכניות קהילתיות חסויות לתרחישי אסון

בהכנה לאלימות או לאי-שקט אפשריים:

• יש לבצע הערכות סיכונים יסודיות ולתכנן אסטרטגיות תגובה בהתאם לנסיבות המקומיות.
• יש לשתף פעולה עם שירותי מודיעין לאומיים ועם שותפים בינלאומיים מהימנים,כגון מומחי אבטחה ישראליים,לניטור איומים ולשיפור אבטחת הקהילה.
• יש לתכנן וליישם אסטרטגיות פינוי ליחידים או לקבוצות הנמצאים בסכנה מיידית, כולל תמיכה לוגיסטית ואפשרויות מעבר בטוח.
• יש לבנות שותפויות עם גורמי אכיפת החוק לתגבור מאמצי ההגנה ללא שימוש במיליציות פרטיות,תוך הבטחת התאמה לעקרונות דמוקרטיים.

ד.  העצמת מנהיגים מקומיים ומשפחות להיערכות למצבי חירום

מכיוון שהרשויות הציבוריות עלולות לא להבטיח הגנה לכול:

יש להכין מנהיגי קהילה לתרחישי אסון ולעודדם לפעול כגורמי קישור במצבי משבר.

יש לעודד משפחות לפתח באופן עצמאי תוכניות חירום, הכוללות:

א. יצירת קשרים עם משפחות לא-יהודיות מהימנות באזורים בטוחים יותר.

ב.  זיהוי מקלטים בטוחים ותכנון דרכי מילוט למצבי חירום פתאומיים.

ג.  הכנת פריטים חיוניים כגון מסמכי זיהוי, כסף לשעת חירום וצרכים אישיים בתיק המוכן לנשיאה.

הבטחת הביטחון והחוסן של הקהילות היהודיות באירופה דורשת מאמצים מתואמים: על מנהיגים יהודים באירופה לתעדף מוכנות והגנה על זכויות, על מנהיגים יהודים בינלאומיים לגייס משאבים ותמיכה, ועל קובעי המדיניות בישראל להגביר את המוכנות לעלייה פוטנציאלית ולהתערבות במשבר. יחדיו יספקו פעולות אלה את הבסיס לביטחון ולסולידריות אל מול האתגרים הגוברים.