במלאת שלוש שנים למלחמה, פרסום חדש מנסה לבחון מהן השלכותיה על הקהילות היהודיות באירופה וכיצד על ישראל להתמודד עם השינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו בעקבותיה.
מאת: ד"ר דב מימון
ההשפעה על הקהילות היהודיות ותגובתן
מלחמת רוסיה-אוקראינה השפיעה עמוקות על קהילות יהודיות ברחבי העולם דרך חמישה ערוצים עיקריים: גיוס תגובות הומניטריות חסרות תקדים, עידוד הגירה יהודית גדולה, צורך בשדרוגי אבטחה נרחבים, האצת האנטישמיות בחסות המדינה ברוסיה והגברת השפעתה של קטאר באירופה.
פריצת המלחמה הציתה תגובה מיידית ומקפת מצד ארגונים יהודיים ברחבי העולם, שהדגימה את יכולתה יוצאת הדופן של הקהילה לתאם סיוע הומניטרי לאוקראינים יהודים ולא-יהודים גם יחד. תגובה זו המחישה את מחויבות הקהילה היהודית לערכים הומניטריים אוניברסליים תוך הדגשת יכולותיה הארגוניות בעיתות משבר.
הסכסוך עורר גם הגירה יהודית גדולה, במיוחד מאוקראינה ומרוסיה. זרם אוכלוסייה זה יצר אתגרים והזדמנויות חדשים לקהילות יהודיות ברחבי אירופה וישראל, ודרש התאמה מהירה של שירותי קהילה ומרכזי תמיכה. מוסדות יהודיים ברחבי העולם נאלצו להגביר באופן ניכר את אמצעי האבטחה, משקפים בכך הן איומים ישירים הן את האווירה הנרחבת יותר של חוסר הוודאות שהסכסוך יצר.
ברוסיה, הופעת האנטישמיות בחסות המדינה יצרה לחצים חדשים על הקהילות היהודיות המקומיות. במקביל לכך, השפעתה הגוברת של קטאר על אירופה הוסיפה רובד נוסף של מורכבות לשיקולים הדיפלומטיים והביטחוניים היהודיים. התפתחויות אלה השפיעו לרעה על היחסים בין ישראל לתפוצות ויצרו פער גדול בנקודות מבט ובסדרי עדיפויות.
בעוד יהודי התפוצות תומכים נמרצות באוקראינה נגד רוסיה תוך הזדהות עם ערכים דמוקרטיים שמרה ישראל על גישה זהירה יותר, בשל שיקולים אסטרטגיים כהשפעתה של רוסיה בסוריה וקשריה עם איראן. פער זה העצים בתחילה מתחים קיימים בין ישראל לתפוצות ושיקף סדרי עדיפויות שונים בין הסולידריות הגלובלית לשיקולי הביטחון הלאומי.
אולם דינמיקה זו השתנתה באופן דרמטי בעקבות מתקפת החמאס ב-7 באוקטובר והשלכותיה. הטבח הנוראי שביצע החמאס יצר מציאות חדשה, שהאפילה במידה רבה על השפעות מלחמת אוקראינה על הקהילות היהודיות. מלחמת ישראל-חמאס הותירה את חותמה על חיי הקהילה היהודית דרך העלייה באנטישמיות, חיזקה
את היחסים בין התפוצות לישראל, העצימה את הזהות היהודית ואת הלכידות הקהילתית, והגבירה את העניין בעלייה.
ההשפעה הרציפה של סכסוכים אלה עיצבה מחדש באופן יסודי את חיי הקהילה היהודית ואת יחסי ישראל-תפוצות. אף שמלחמת אוקראינה יצרה בתחילה מתחים בין נקודות המבט של ישראל ושל התפוצות, מתקפת ה-7 באוקטובר יצרה יישור קו. שינוי זה ממשיך להתפתח ומשפיע על הכול, החל באבטחת הקהילה, עבור דרך דפוסי הגירה וכלה בעצם מהותה של הזהות היהודית בתפוצות.
התגובה ההומניטרית
תוך גיוס יוצא דופן של משאבים במהלך המשבר האוקראיני תיאמו ארגונים יהודיים סיוע הומניטרי בהיקף של למעלה מ-100 מיליון דולר – מבצע הסיוע ההומניטרי היהודי הגדול ביותר מאז מלחמת העולם השנייה49. מאמץ עצום זה איחד מאתיים ארגונים יהודיים בתגובה מתואמת למשבר50.
היקף היוזמה ההומניטרית הזאת משתקף בתשתיתה המקיפה: הוקמו 75 מרכזי תמיכה חדשים לפליטים לצד 30 תוכניות טיפול רפואי מתמחות. יחד סיפקו תוכניות אלה תמיכה משולבת ליותר מ-100 אלף עקורים, דבר המדגים את סדר הגודל ואת היעילות של תגובת הקהילה.
ההשפעה הכספית הייתה שונה מאוד ברחבי אירופה. קהילות יהודיות במערב אירופה חוו עלייה של 35% בהוצאות הקשורות לאבטחה, ותקציבי הסיוע ההומניטרי שלהן גדלו ב-.50% 51 קהילות יהודיות במזרח אירופה, המשמשות נקודות מעבר ומקלט עיקריות, חוו עלייה דרמטית אף יותר, של 85% בהוצאות על תמיכה בפליטים. 52
חלוקה לא שווה זו של הנטל הכספי הובילה לפיתוח גישות חדשניות לשיתוף ולתיאום משאבים בין הקהילות. שיטות חדשות אלה של שיתוף פעולה בין-קהילתי התפתחו כתגובה הכרחית להיקף חסר התקדים של הצרכים.
תגובה זו, לא זו בלבד שסיפקה סיוע חיוני אלא גם קבעה סטנדרטים חדשים לתגובת הקהילה במשבר, ועשויה לשמש מודל למאמצים הומניטריים בעתיד.
דינמיקה של הגירה וזהות
ההשפעה המוחשית ביותר של הסכסוך הייתה ההתפרקות הכמעט מוחלטת של החיים היהודיים במקום שהיה בעבר מרכז חשוב של יהדות אשכנז. 90% מיהודי אוקראינה היגרו ממנה מאז סוף המלחמה הקרה53.
המשבר האוקראיני חשף דפוסים מורכבים בזהות ובדמוגרפיה היהודית באזורים הפוסט-סובייטיים54. לפני פרוץ המלחמה, פחות מ-50 אלף איש באוקראינה זיהו עצמם רשמית כיהודים, אולם הערכות מסוימות העמידו את מספרם האמיתי על 200–170 אלף איש55. מאז תחילת הפלישה הרוסית, כ-17 אלף יהודים אוקראינים ו-14 אלף בני משפחותיהם שאינם יהודים היגרו לישראל בסיוע הסוכנות היהודית ומוסדות ממשלתיים ישראליים נוספים. כ-15,000–10,000 נוספים היגרו למדינות אחרות, וכ-20 אלף יהודים אוקראינים נספו במהלך המלחמה.
יציאה מסיבית זו הביאה לסגירת 23 מוסדות יהודיים ותיקים ברחבי אוקראינה. כיום, האוכלוסייה היהודית במדינה מוערכת בכ-150–120 אלף איש. ההבדלים בין ההערכות נובעים מהיסטוריה של רדיפות, שגרמה לרבים להסתיר את זהותם היהודית56. הפליטים היהודים הם 0.7%–0.6% מכלל הפליטים האוקראינים. 40%-50% מהקהילה היהודית עקרה, בהשוואה ל-30%–25% מהאוכלוסייה הכללית57.
דבר זה משקף את תמיכתה של תשתית קהילתית מאורגנת ואת מדיניות האזרחות המיידית של ישראל כלפי מהגרים יהודים58. גרמניה אירחה כ-10,000–7,000 יהודים אוקראינים, ובפולין, ששימשה הן מוקד מעבר הן מוקד התיישבות, בחרו 7,000 יהודים כאתר להתיישבות קבע, בערים כוורשה וקרקוב. קרקוב היא דוגמה יוצאת דופן להשפעת תפוצה זו: פליטים מאוקראינה הכפילו את אוכלוסייתה היהודית פי חמישה וגרמו בכך להתחדשות תרבותית59.
מדינות אירופיות אחרות סיפקו רשתות תמיכה חיוניות: הונגריה מארחת בין 3,000-ל-4,000 פליטים; מולדובה שימשה נקודת מעבר ליותר מ-10,000 יהודים, ו-2,000 יהודים בחרו להתיישב בה באופן קבוע; רומניה קלטה כ-1,500 יהודים; הרפובליקה הצ'כית מארחת 3,000–2,000 יהודים. מדינות צפון אמריקה קלטו מספרים קטנים יותר אך עדיין גבוהים: ארצות הברית קלטה כ-3,000 עד 4,000 יהודים, וקנדה, כמעט 2,500 יהודים, באמצעות יוזמות הגירה מיוחדות.
בתוך אוקראינה, כ-25 אלף יהודים עברו לאזורים המערביים, במיוחד ללבוב, לאוז'הורוד, לצ'רנוביץ ולאיוונו-פרנקיבסק. הנוכחות המוסדית היהודית נותרה חזקה: הג'וינט מפעיל תוכניות רווחה המשרתות כ-40 אלף יהודים ברחבי אוקראינה. רשת חב"ד, אף שצומצמה מ-35 ל-32 קהילות, ממשיכה לספק שירותים חיוניים. חיים יהודיים פעילים נמשכים במרכזים העירוניים הגדולים כמו קייב, דניפרו ואודסה, בעוד קהילות זמניות חדשות צצות במדינות הגבול של האיחוד האירופי60. הסיוע ההומניטרי היהודי ממשיך להיות פעיל מאוד, ויהודים רבים שלא היו מחוברים בעבר לקהילה התחברו אליה מחדש, מחפשים תמיכה פיזית, חברתית ורוחנית במהלך המשבר.
מבנה הקהילה היהודית באירופה, במיוחד במזרחה, מתנהל בשלושה מעגלים נפרדים61, שכל אחד מהם חווה שינויים ייחודיים במהלך הסכסוך62. המעגל הפנימי, הכולל יהודים אוקראינים שהם משתתפים פעילים, הצטמצם בעקבות הפינויים המאורגנים מ-56–43 אלף איש ל-30–25 אלף63. המעגל האמצעי, המייצג אנשים ממוצא יהודי המקיימים מעורבות קהילתית מוגבלת, הצטמצם מ-200–150 אלף איש ל-130–100 אלף64. המעגל החיצוני, של הזכאים לאזרחות ישראלית על פי חוק השבות, שמר על יציבות יחסית של 300–190 אלף איש, בחלקה בשל הידוק קשרים עם המורשת וגילוי מוצא יהודי חבוי, שנחשף עקב המשבר65.
למרבה הצער, הסיוט של הפליטים עוד לא מאחוריהם. כשהמלחמה תסתיים או תהפוך לעימות בעצימות נמוכה יצוצו אתגרים חדשים. עלולה להתעורר תגובת נגד אנטישמית באוקראינה, שתהיה מונעת מחיפוש אחר שעירים לעזאזל, תחמיר את התנאים ליהודי אוקראינה ותוביל להגירה נוספת. בינתיים, יהודים שהתיישבו בארצות אחרות כפליטים זמניים עלולים להיאלץ להתמודד עם פקיעת מעמדם ועם הכורח לעזוב. מתוך חוסר רצון לחזור לאוקראינה, העלולה להתברר כֹלא מסבירת פנים, יראו כנראה רבים בעלייה את האפשרות הטובה ביותר בעבורם.
חשש זה אינו מנותק מהמציאות החברתית באוקראינה. דוח של איגוד יהודי ברית המועצות (UCSJ) שפורסם בינואר 2025 מצביע על כך ש"ככל שאוקראינה מתקרבת לסיום שנתה השלישית של המלחמה, החברה חווה אתגרים פסיכו- סוציאליים משמעותיים," ומזהיר כי "לאור זאת, יש מקום להביע בזהירות דאגה כי המגמות החיוביות של השנים האחרונות אינן בהכרח בלתי-הפיכות. אין לשלול את האפשרות כי בתרחיש שלילי – כגון מלחמה מתמשכת או הסכם שלום כפוי בתנאים קשים בעבור אוקראינה – האנטישמיות תהפוך לערוץ לפריקת תסכולים בקרב חלקים מהחברה האוקראינית66."
אמצעי אבטחה מוגברים
השפעת מלחמת אוקראינה על ביטחון יהודי אירופה התבטאה בשלושה ממדים מרכזיים: השפעות ישירות, תגובות הקשורות באבטחה והערכות איום מתפתח.
ההשפעות הישירות במהלך 2022-23 חשפו עלייה מדאיגה של 28% באירועים אנטישמיים, 3,200 מהם – מקרים מתועדים ברחבי אירופה. תיאוריות קונספירציה הקושרות יהודים לסכסוך הובילו לעלייה של 45% בתוכן בעייתי באינטרנט, ותלונות כלכליות על רקע האינפלציה העולה סייעו ללבות עוד את הרגשות האנטישמיים67. קבוצות פרו-רוסיות התבלטו כאיום ספציפי כשביצעו עשרות אירועים מתועדים שכוונו נגד קהילות יהודיות במדינות שונות68.
בתגובה לאתגרים אלה חיזקו קהילות יהודיות באורח ניכר את אמצעי האבטחה שלהן והגדילו תקציבי האבטחה השנתיים מ-28 מיליון אירו ל-40 מיליון אירו ברחבי אירופה. מימון מוגבר זה תמך בהגנה מקיפה על 1,200 מוסדות יהודיים, בשיפורים בתשתית אבטחת הסייבר להתמודדות עם איומים בתחום זה, ובעלייה של 65% במאמצי התיאום עם סוכנויות שירותי הביטחון הלאומיות69. היקף שדרוג האבטחה מודגם עוד יותר בעלייה הדרמטית של 145% בהשקעות בטכנולוגיית אבטחה מאז 2022 לצד שיפור פי שלושה ביכולות ניטור איומי הסייבר. למעלה מ-200 מוסדות יהודיים הטמיעו מערכות מעקב מתקדמות ומספר אנשי האבטחה המאומנים הוכפל, ויחידות האבטחה המתנדבות בקהילה גדלו ב-70%-75%.
תמונת הערכת האיומים עברה שינויים מהותיים כאשר שירותי המודיעין זיהו כמה דפוסים מתהווים. קבוצות הימין הקיצוני הגבירו את ניצול המתחים הקשורים למלחמה ב-35%. ומספר מתקפות הסייבר שכוונו למוסדות יהודיים עלה ב-50%. לחצים כלכליים הובילו לעלייה של 40% בשכיחותם של דימויים אנטישמיים מסורתיים71.
יושמו אמצעי אבטחת סייבר חדשים, הכוללים מערכות ניטור משופרות, פרוטוקולים משופרים להגנת מידע ושיתוף פעולה מוגבר עם סוכנויות ביטחון לאומיות. בכל אלה יש כדי לשקף את אופיים המתפתח של האיומים העכשוויים.
התגברות האנטישמיות המדינתית והשפעתה הגוברת של קטאר
מעברהּ של רוסיה מאז פברואר 2022 למה שהאנליסטים מאפיינים כדיקטטורה מלאה72, הביא להתגברות ביטויים של אנטישמיות בחסות המדינה, דבר המזכיר דפוסים סובייטיים ישנים73. הביקורת של משרד החוץ הרוסי על הצהרת בלפור, לצד הצהרות אנטישמיות מפורשות מפי דוברת משרד החוץ, מריה זכרובה, מצביעות על שימוש אסטרטגי באנטישמיות במדיניותה של רוסיה74.
במקביל לכך, מעמדה החדש של קטאר כספקית גז חיונית לאירופה יצר אתגרים ניכרים לקהילות היהודיות, במיוחד במערב אירופה. אתגרים אלה בולטים במיוחד בצרפת, המשמשת בית לאוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר באירופה (כ-450 אלף איש)75. תפקידה הכפול של קטאר כספקית אנרגיה וכשותפה פיננסית הגביל את יכולתן של הרשויות לטפל בחששות בנוגע לתמיכתה של קטאר בארגונים המקדמים עמדות אנטישמיות76. השקעותיה הנרחבות של קטאר בתאגידים ובמוסדות פיננסיים צרפתיים גדולים יצרו תלות המשפיעה על המדיניות הנוגעת לאינטרסים של הקהילה היהודית77. יתר על כן, חלק מהאנליסטים מאשימים את איראן ואת קטאר בתשלום שוחד לממשלת דרום אפריקה תמורת הגשת האישומים נגד ישראל על רצח עם בבית הדין הבינלאומי לצדק 78.(ICJ)
השפעת המלחמה באוקראינה על הקהילות היהודיות הייתה רבת-פנים ודרשה תגובות ארגוניות חסרות תקדים תוך יצירת אתגרים ביטחוניים חדשים. השילוב של צרכים הומניטריים, לחצי הגירה, דרישות אבטחה מוגברות, אנטישמיות גוברת ודינמיקה גיאופוליטית משתנה, בחן את חוסן הקהילה והביא להדגמת יכולת הסתגלות יוצאת דופן. התפתחויות אלה חייבו צורות חדשות של שיתוף פעולה בין-קהילתי והקצאת משאבים תוך יצירת פרדיגמות חדשות להתגייסות יהודית קהילתית.