במלאת שלוש שנים למלחמה, פרסום חדש מנסה לבחון מהן השלכותיה על הקהילות היהודיות באירופה וכיצד על ישראל להתמודד עם השינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו בעקבותיה.
מאת: ד"ר דב מימון
תקציר מנהלים
פלישת רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022 האיצה את השינוי בסדר העולמי באמצעות שתי התפתחויות מרכזיות: האצה ניכרת בהיערכות מחדש של בריתות עולמיות ושחיקה מעמיקה של המסגרות האתיות-נורמטיביות המסדירות את היחסים הבינלאומיים.
שינויים אלו ערערו במיוחד את הסדר הליברלי הבינלאומי – סביבה אשר בה הקהילות היהודיות שגשגו מבחינה היסטורית – והביאו לארבע השפעות מובחנות על החיים היהודיים: העקירה היהודית הגדולה ביותר מאז שנות התשעים של המאה העשרים – למעלה מ-100 אלף יהודים מאוקראינה ומרוסיה חיפשו מקלט במקום אחר; התחזקות מדינות העוינות באופן מסורתי את האינטרסים היהודיים; התפרצות הן של הלאומיות הימנית הקיצונית הן של השמאל הקיצוני באירופה, שהציתה אנטישמיות וחוסר נחת בקרב היהודים; באופן פרדוקסלי, האצת שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לבין מדינות אירופה.
טורקיה מינפה את "הניטרליות האקטיבית" שלה בסכסוך באוקראינה כדי לחזק את מעמדה האזורי תוך שמירה על קשריה עם שני הצדדים ועליית מעמדה כמתווכת מרכזית. גישה אסטרטגית זו, בשילוב עם התפשטותה הצבאית של רוסיה באוקראינה, שמנעה ממנה להגן על בת בריתה הסורית, חיזקה את כוחה של טורקיה בסוריה, שהגיע לשיאו בנפילת משטר אסד בידי כוחות שנתמכו על ידי טורקיה, בדצמבר 2024.
סין וארצות הברית מצטיירות כמרוויחות הגדולות ביותר מסכסוך זה. סין הגדילה באופן דרמטי את השפעתה העולמית תוך אתגור הסדר הבינלאומי בהובלת המערב, באמצעות שותפותה עם רוסיה, הרחבת השפעתה בדרום הגלובלי והובלת קואליציית בריקס (BPICS) ההופכת יותר ויותר אנטי-מערבית. אף שיש בכך כדי לסמן שינוי יסודי בדינמיקה של הכוח העולמי, משמעות מעורבותה המוגבלת של סין בענייני המזרח התיכון היא שלעלייתה הייתה עד כה השפעה מינימלית על האינטרסים היהודיים והישראליים.
ההשפעה העולמית החשובה ביותר של המלחמה הייתה השינוי בשווקי האנרגיה, שהעצים את קטאר, את איראן ואת רוסיה – המשפיעות כולן על האינטרסים היהודיים ברחבי העולם. עליית מחירי האנרגיה חיזקה את איראן ואת קטאר מבחינה
כלכלית והגדילה את תלותה של אירופה בקטאר גם בהיבט האנרגטי וגם בהיבט הפיננסי. ראשית, מדינות אירופה מסתמכות על הגז הקטארי, שנית, קטאר קנתה את החוב הלאומי המוגדל שלהן, וכן השקיעה בנדל"ן האירופי היוקרתי. צעדים אלו אִפשרו את הגדלת המימון לאיומים אנטי-יהודיים ברחבי העולם, ובכללם אקטיביזם אסלאמי קיצוני וטרור, תוך דחיפת מדינות אירופה לעמדות מתואמות יותר עם אלו של קטאר בסכסוך ישראל-חמאס-חיזבאללה-איראן1.
בעבור ישראל והעם היהודי, מלחמת אוקראינה מחזקת לקח קריטי מהשואה: מעצמות-העל המערביות עלולות לנטוש בעלות ברית כאשר אינטרסים גיאופוליטיים נרחבים יותר מכתיבים זאת. סיכון זה, של נטישה אסטרטגית, מתקף את דוקטרינת ההסתמכות העצמית של ישראל ומדגיש את הצורך של קהילות יהודיות ברחבי העולם לשמר יכולות חירום עצמאיות הכוללות תוכניות פינוי.
שינויים גיאופוליטיים אלה חיזקו את שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לאירופה ושיפרו את מעמדה הדיפלומטי של ישראל. שיתוף הפעולה בתחומי היכולות הצבאיות, ביטחון האנרגיה והיוזמות האסטרטגיות, התרחב. בעוד היבטים מסוימים של השותפות פחתו בעקבות מלחמת עזה, שיתופי פעולה אסטרטגיים מרכזיים בתחומי הביטחון והמודיעין התעצמו. הנספחים (1: יחסים כלכליים; 2: יחסים לא כלכליים) מכמתים שותפויות מתפתחות אלה.
כשהמשבר היכה באוקראינה נחשפה עוצמתה העמוקה של הסולידריות היהודית. יחד עם הסוכנות היהודית לישראל, שהורתה דרכי עלייה, התגייסו ארגונים יהודיים ברחבי העולם בהפגנה יוצאת דופן של ערבות הדדית והעניקו סיוע הומניטרי חסר תקדים. אספקת חירום זרמה, צוותים רפואיים נשלחו ורשתות מקלט צצו – לא באמצעות תיאום פורמלי אלא מתוך תחושה מולדת של אחריות משותפת. הדגמה זו של עזרה הדדית הראתה כיצד קשרים עתיקים של דאגה הדדית נותרים בנמרצותם גם היום ומתורגמים לסיוע מעשי ומציל חיים. יכולת יהודית גלובלית זו הפכה קריטית על רקע האנטישמיות הגוברת המאיימת על העתיד היהודי במערב אירופה, כמודגם בסקר מן הזמן האחרון, המראה ש-12% מהאוכלוסייה הכללית בצרפת ו-17% מהצעירים מקדמים בברכה הגירה יהודית מארצם2.
ההמלצות למנהיגים היהודים באירופה מתמקדות בהעלאת המודעות בקרב הרשויות הציבוריות, בשתדלנות לפעולות הגנה, בפיתוח תוכניות חירום ובחיזוק המוכנות המשפחתית. המנהיגות היהודית הבינלאומית חייבת להקים מנגנוני מימון לשעת חירום, לשתף שיטות פעולה מיטביות, לקדם הגנות פיזיות חזקות יותר ולהקים שותפויות אסטרטגיות עם גורמים מרכזיים לא יהודיים בחברה האזרחית. קובעי המדיניות הישראלים צריכים להתכונן לאפשרות של עלייה המונית, לחזק את המוכנות הלוגיסטית והפיננסית, לשפר מנגנוני פינוי חירום ולתחזק לחץ דיפלומטי להגנה על יהודים.
המלצות קונקרטיות: ביטחון היהודים במערב אירופה
נוכח הסיכונים הגוברים הניצבים בפני הקהילות היהודיות באירופה נדרשת פעולה דחופה ומתואמת בכל הרמות – מקומית, לאומית ובינלאומית.
מנהיגים יהודים אירופאים: ההגנה על הקהילות מחייבת צעדים פרואקטיביים, הכוללים העלאת מודעות בקרב הרשויות הציבוריות, שתדלנות לפעולות הגנה ופיתוח תוכניות מגירה חשאיות לתרחישי אסון. חיזוק המוכנות המשפחתית באמצעות תכנון מקלט בטוח ואסטרטגיות פינוי, חיוני באותה מידה.
מנהיגים יהודים בינלאומיים: הקהילה היהודית העולמית חייבת לפעול בסולידריות עם יהדות אירופה באמצעות הקמת מנגנוני מימון חירום, שיתוף שיטות עבודה מיטביות ומאמץ לקידום הגנות חזקות יותר במערכות הפוליטיות והחברתיות באירופה. שותפויות אסטרטגיות עם ממשלות ועם ארגונים לא ממשלתיים (NGOs) יוסיפו חיזוק לביטחון ולחוסן היהודי.
קובעי מדיניות ישראלים: כמדינת הלאום של העם היהודי ובהתבסס על סעיף (6ב) לחוק יסוד: הלאום, משנת 2018, חייבת ישראל להתכונן לקליטת יהודים במצוקה ולתמיכה בהם. חיזוק המוכנות הלוגיסטית והפיננסית לאפשרות של עלייה המונית, חיוני, לצד מאמצים דיפלומטיים לעידוד ממשלות אירופיות להגנה על אוכלוסייתן היהודית. מנגנוני פינוי בעת חירום ותמיכה מותאמת לקהילות האירופיות יבטיחו מוכנות למשברים.
מאמצים מתואמים אלה בין כל בעלי העניין יעזרו להבטיח שהקהילות היהודיות באירופה יישארו מוגנות, חסינות ונתמכות ללא קשר לאתגרים שבפניהן. לאחדות ולמוכנות של העם היהודי ברחבי העולם יהיה תפקיד מכריע בהתגברות על האיומים המשותפים.