קהילות יהודיות בעולם

המלחמה באוקראינה – נקודת מבט יהודית וישראלית

במלאת שלוש שנים למלחמה, פרסום חדש מנסה לבחון מהן השלכותיה על הקהילות היהודיות באירופה וכיצד על ישראל להתמודד עם השינויים הגיאופוליטיים שהתרחשו בעקבותיה.

מאת: ד"ר דב מימון

המלחמה באוקראינה – נקודת מבט יהודית וישראלית

לקחים נוספים ממלחמת אוקראינה

אף שמאמר זה מתייחס לשינויים הגיאופוליטיים והנורמטיביים העיקריים שגרמה מלחמת אוקראינה ולהשלכותיהם על ישראל ועל העם היהודי, עלו גם כמה ממדים חשובים נוספים של לוחמה מודרנית מסכסוך זה. לקחים נוספים אלה ראויים לתשומת לב מיוחדת משום שהם רלוונטיים יותר ויותר לסביבתה האסטרטגית של ישראל79.

הממד הראשון נוגע לסנקציות הכלכליות, שהוכחו ככלים אסטרטגיים רבי-עוצמה. הלחץ המערבי על רוסיה הדגים כיצד יכולים אמצעים כאלה להשפיע באופן ניכר על יכולות צבאיות ועל היכולת לקיים סכסוכים ממושכים. שילובה הנרחב של ישראל ברשתות הבנקאות והסחר העולמיות הופך אותה רגישה במיוחד להשפעותיהן של סנקציות כלכליות. בהקשר של עזה, תפקידם של סנקציות ושל סיוע כלכלי, מרכזי באותו אופן לדינמיקה של הסכסוך. סנקציות עלולות לפגוע במוכנות הצבאית באמצעות הגבלת הגישה לציוד ולטכנולוגיות דו-שימושיות, תוך שיבוש נלווה של הכלכלה מוטת הייצוא של ישראל ושרשראות האספקה שלה. נכונותה המוכחת של הקהילה הבינלאומית להשתמש בסנקציות ככלי של מינוף דיפלומטי מעלה חששות בנוגע להשפעה הפוטנציאלית על סיוע חוץ ועל סיוע צבאי. לגורמים אלה יחדיו השלכות מרחיקות לכת על חוסנה האסטרטגי ועל מעמדה הדיפלומטי של ישראל.

ממד מרכזי שני כרוך במוסדות המשפט הבינלאומיים, שהפכו שחקנים בלתי-נמנעים בסכסוכים המודרניים, בין אם באמצעות בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בין באמצעות בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ). מוסדות אלה מפעילים השפעה גוברת על ניהול המלחמה ועל הלגיטימיות של פעולות צבאיות. הן הסכסוך באוקראינה הן הסכסוך בעזה יצרו תהליכים משפטיים בינלאומיים, והצדדים הלוחמים אינם יכולים להתעלם מממד זה.

הממד הקריטי השלישי נוגע למלחמת מידע ולדעת קהל. שני הסכסוכים ממחישים כיצד ל"קרב הנרטיבים" ולניהול התפיסות הבינלאומיות עשויה להיות חשיבות השקולה לפעולות הצבאיות. היכולת לעצב את התודעה הקולקטיבית ולהשפיע על דעת הקהל העולמית הפכה למרכיב חיוני באסטרטגיה הצבאית המודרנית.

באופן המרשים ביותר אולי, הממד הרביעי כרוך בהתערבות המגזר הפרטי בלוחמה המודרנית, כפי שהודגם באופן דרמטי בהתערבותו של אילון מאסק באוקראינה באמצעות סטרלינק (Starlink). כשמתקפות הסייבר הרוסיות איימו על תשתיות התקשורת של אוקראינה הוכיחה את עצמה רשת הלוויינים הפרטית של סטרלינק כבעלת תפקיד מכריע בשמירה על התקשורת הצבאית. בעבור ישראל, אשר לה מגזר היי-טק מרשים וקשרים חזקים עם חברות טכנולוגיה גלובליות, ראוי ממד זה לתשומת לב מיוחדת. יכולות טכנולוגיות של המגזר הפרטי עשויות להיווכח כחיוניות בסכסוכים העתידיים שבהם תהיה ישראל מעורבת, בהוסיפן רובד נוסף של מורכבות ללוחמה המודרנית.

ארבעה ממדים אלו ראויים למחקר ייעודי מעבר להיקף הנוכחי, בפרט בהתייחס ללקחים שישראל יכולה להפיק מניסיונה של אוקראינה. האופן שבו באו גורמים אלה לידי ביטוי באוקראינה מספק תובנות חשובות בנוגע לגישתה של ישראל לעימותים עתידיים. הבנה והסתגלות להיבטים מתפתחים אלה של לחימה עשויות להיות קריטיות למוכנות הביטחונית העתידית של ישראל, במיוחד בהינתן יתרונותיה הטכנולוגיים וסביבתה האסטרטגית המורכבת.

הקודםהבא