ההערכה השנתית של המכון למדיניות העם היהודי מציעה “ספירת מלאי” הנוגעת לשאלה: האם ההתפתחויות של השנה החולפת השפיעו על מדינת ישראל ועל העולם היהודי בצורה חיובית או שלילית. זאת לפי חמישה ממדים שונים: גיאופוליטיקה, יחסי קהילה, משאבים, זהות ודמוגרפיה. השנה, במבט המתמקד בממשלה החדשה שקמה בישראל, המכון מגיש הערכה לשנת 2021. זו אינה מסתפקת בתיאור תנָאֵי המציאות והאתגרים שהם מציבים, אלא מציעה גם מספר המלצות מעשיות – הבאות בעיתוי מתאים במיוחד לממשלה החדשה.
חילופי הממשלה הם תזכורת לכך שישראל היא דמוקרטיה, שבה מתחלף שלטון בשקט, בעקבות בחירות. בהינתן המנעד האידיאולוגי הרחב בממשלת ישראל החדשה – הכוללת מפלגה ערבית ומפלגות מן הימין, המרכז והשמאל – מסקרן יהיה לראות האם הקמתה תתרום לכך שהשסע המפלגתי בישראל יהיה פחות קיצוני מזה הקיים כיום בארצות הברית.
כפי שמציינת ההערכה השנתית של המכון, הממשלה החדשה ניצבת מול סידרה של אתגרים חמורים בזירה הבינלאומית ובישראל פנימה, וביניהם:
עלייה ברמת האנטישמיות, המונעת יותר ויותר על ידי גורמי שמאל, שתודלקו בשל העימות בעזה, והחותרים להחליש את הלגיטימיות של ישראל ואת זכותה להגנה עצמית. כאשר מצרפים לכך את הגידול באנטישמיות מצד ימין, התוצאה היא (כפי שהוכח בסקר שפרסם לא מכבר מרכז המחקר “פיו”) שיותר ממחצית מיהודי ארה”ב חשים כיום פחות בטוחים מכפי שחשו לפני חמש שנים.
התפשטות האיומים מצד איראן וגרורותיה, העלולים להביא את ישראל למצב של הכרח לעמוד בו-זמנית מול איומים בחזית הצפון והדרום – מה שכמעט וקרה בעימות האחרון עם חמאס בעזה, כאשר בשני מקרים נורו טילים מלבנון, וכטב”מ (כלי טַיִס בלתי מאויש) שוגר מסוריה לשטח ישראל;
התחדדות השאלות בדבר הפוטנציאל למחלוקת עם ארצות הברית על היחס לאיראן ולפלסטינים;
דאגה גוברת בנוגע למצב היחסים עם הקהילה היהודית-אמריקנית, ובאופן כללי עם החברה בארצות הברית, לנוכח עליית כוחם של גורמים באגף הפרוגרסיבי של המפלגה הדמוקרטית, המחזיקים בהשקפות ביקורתיות מאוד על ישראל, ואין ספק ביחס להשפעתם על צעירים יהודיים לא-אורתודוקסים, שזיקתם הרגשית לישראל נמוכה מזו של יהודים אמריקניים מבוגרים יותר;
תוצאות חברתיות וכלכליות מטרידות של מגפת הקורונה, שדומה שמגבירות את הפוטנציאל להקצנת האי-שוויון והפערים בהכנסות, מה שעלול לתת תנופה לפופוליזם ולאי-יציבות פוליטית שהוא מחולל;
גילויים מדאיגים של קיטוב יהודי פנימי, גם בישראל וגם בארצות הברית, הקורע את רקמת החיים היהודיים.
כדי להתייחס לבעיות אלה ואחרות, ההערכה מציגה מספר המלצות חשובות, שאנו קוראים לממשלה החדשה לשקול בקפדנות ולפעול על פיהן. בהן: הקמת גוף יחידני, אינטגרטיבי, לטיפול באנטישמיות; קיום דיאלוג אסטרטגי על איראן, הפלסטינים ו”הסכמי אברהם”, עם ממשל הנשיא ביידן; פעולה שתבליט את המחויבות הישראלית ליחסים הדוקים עם שתי המפלגות בארה״ב, הכוללת מיקוד בליברלים והפרוגרסיבים; חיזוק מדיניות שמטרתה לשלב את המגזר החרדי בחיים הישראליים; תקשורת עם יהודי התפוצות באמצעים דיגיטליים; עידוד פיתוח זהות יהודית שאיננה דתית.
האתגרים הם אמיתיים וממשיים, אך לממשלה החדשה יש הזדמנות להטביע את חותמה באמצעות מדיניות שתכיר באופיים של הסכנות והאיומים, ותציע נתיב להתמודדות עימם.
דניס רוס וסטוארט אייזנשטאט